"אבא חי את רבי שמעון": הרב האשדודי שעלה לכהן פאר על מקום אביו מדבר

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ec84c7fa-a49b-44d8-86ab-21b8c2f9c46b','/dyncontent/2024/5/5/6c4209ad-6b8b-44f5-8f61-7cf3ee295255.jpg',17843,'מלמן אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ec84c7fa-a49b-44d8-86ab-21b8c2f9c46b','/dyncontent/2024/4/17/adf57fbc-5a84-4e95-9d82-a465d2a648e3.gif',17707,'בראשית אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ec84c7fa-a49b-44d8-86ab-21b8c2f9c46b','/dyncontent/2024/5/13/24afcc0f-461a-4a25-b72b-ec47131d75b2.jpg',17876,'מכבי אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},15]]);})

באשדוד הוא מוכר כחבר בד"ץ 'רבני הקריות' וכאב"ד קהילת 'מאורי אור'. אך בשנה האחרונה עלה הגאון רבי אלעזר שטרן שליט"א למירון, שם הוא מכהן פאר כממשיך דרכו של אביו, הרב דמירון * בשיחה מיוחדת הוא חושף צוהר לפעולותיו של אביו

על כיסא אביו: לפני כחצי שנה, נפרד הגאון רבי אלעזר שטרן שליט"א מרבניה הבולטים של אשדוד, והוא עלה לכהן פאר על מקום אביו, שכיהן כרבה של אתרא קדישא מירון מזה קרוב ליובל שנה. הרב שטרן, עד לא מכבר מחברי בד"ץ 'רבני הקריות' ואב"ד קהילת 'מאורי אור', שוהה מאז במירון כשהוא ממשיך את תפקידו של אביו זצ"ל.

השבוע, בראיון שפורסם בעיתון 'משפחה', מספר הרב שטרן כיצד הגיע אביו לתפקידו, בדרך פלאית, ומה חולל שם, כאשר עיקר פעילותו נעשית בחשאי, למען שמירת קדושתו וטהרתו של מקום הציון הקדוש.

  "אבא", אומר הרב שטרן בראיון,  "היה מחובר בכל נימי ליבו ונפשו לתנא האלוקי רשב"י זי"ע. היה לו קשר עז למקום, שלא נגרם סתם כך בדיעבד בשל ישיבתו ומגוריו במושב ותפקידו כרבו של הישוב. ההיפך: רגליו הם שהוליכו אותו לכאן בהשגחה פלאית ממש".

עוד הוא מספר כי "כבר כשהגיע לישוב, ביקשו לתת לו בית גדול יחסית בתוך המושב/ אך אבא סירב. הוא ביקש לגור דווקא בקצה המושב, במקום הסמוך ביותר לרשב"י, על אף שהבית היה צר ולא נוח. ואכן, בכל עת הוליכו אותו רגליו אל הציון.

"מטבע המילים שהיה שגור על לשונו היה 'מגייט צו רבי שמעון'. הולכים לרבי שמעון. לשם, להיכל הציון הקדוש, נשאוהו רגליו בכל עת. אמנם, כרב הישוב הוא נדרש להתפלל בבית הכנסת של המושב, אך בלילות שבת הוא הקפיד מאז ומעולם להתפלל בציון, אצל רשב"י".

יושב על מקום אביו. צילום: מנחם קאליש, משפחה

כבר אז החל הרב לעמוד על הנוהג שעליו יקפיד במשך עשרות השנים הבאות: למנוע מכל אחד שחשקה נפשו בכך לגשת ל'עמוד' בתפילת קבלת שבת.

"הוא הקפיד על החזנים במיוחד, שלא כל אחד יגש, אבל במיוחד בליל שבת. אז היה ניגש בעצמו או שהיה שולח ל'עמוד' מישהו שידע כי יוכל לסמוך עליו", מספר הרב שטרן. 

- מאי האי?

"הוא דיבר הרבה על 'קבלת שבת אצל רבי שמעון' כשמבחינתו זה היה הזמן העילאי ביותר. הזמן הזה, שבו יוצאים לקראת כלה, היווה מבחינתו את נקודת הרוממות הגבוהה ביותר, והוא סבר שהרבה מאותן רגשות שממלאות את הלב תלויים בחזן. אם יגש חזן ש'רץ' את התפילה במהירות, רבים שמגיעים למירון והם מבקשים להתעלות יחמיצו את אותה תחושה של קרבת ה', ולכן חשוב שהחזן שיגש לקבלת שבת ידע להלהיב את הציבור. לכן הוא עצמו ניגש או שהיה שולח אחרים שלגביהם ידע כי הם אכן יצליחו להדביק את הציבור בהתלהבותם".

היו לו 'עניינים' נוספים שעליהם עמד, כמו למשל, לומר לצד ספר התהילים שאומרים על הציון, גם קטעים מהזוה"ק. שכן, כפי שנהג לומר, אם מגיעים לרבי שמעון – יש לעסוק בספריו. הוא עודד זאת תמיד, ועבור המון העם דאג להציב מעל המצבה את תפילת 'בריך שמיה' שמקורה בזוה"ק, בכדי שיאמרו לפחות את התפילה הזו וכך ידבקו בתורתו של רשב"י ויהיו שפתותיו של בעל השמועה מדובבות עליהם זכות.

לימים, יעזוב הרב שטרן את המושב, ויקבע את מושבו בהיכל הציון הקדוש, שם, בסטנדר שליד ארון הקודש, ישב עד ימיו האחרונים ממש. "אבא חי את רבי שמעון ואכן זכה להיות קרוב אליו בחיו, כפי שגם זכה והוא נטמן באדמתה הקדושה של מירון לאחר פטירתו".

הראיון המלא, כאמור, השבוע ב'משפחה'. 

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה