בורות מחרידה: שלט של ה'עירוב' העירוני הצליח לעורר סערה
19.02.23 / 15:18
שלט תמים המגדיר את גבולות העירוב עורר סערה ברשת לאחר שאחד הגולשים ניסה להבין במה מדובר. בעוד חלק מהגולשים טענו לכפייה דתית ודרשו להסיר את השלט, היו גם מי שיצאו להגנתו: "הזוי שסממנים יהודיים מפריעים ליהודים במדינת היהודים"
"אני חושש מכך שנגדל דור של עמ-ארצים" אמר לא אחר מאשר ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ומסתבר שהוא לא חשש לחינם. עובדה: שלט שהוצב באזור חוף לידו עם המילים: "לידיעתכם, עד כאן עירוב שבת", עורר סערה גדולה ברשת לאחר שגולש פרסם צילום שלו והדבר הוביל לגל של תגובות שביטאו את חוסר הידע באשר למשמעותו של המונח.
אמנם, בין כל התגובות היו את מי שהשיבו בצורה עניינית והסבירו כי מדובר בסימון הגבולות שבהם מותר לצעוד בעיר בשבת על פי ההלכה, וכי השלט נועד לטובת ציבור שומרי השבת בעיר, אך היו גם כאלו שטענו ל"כפייה דתית" וקראו "להסיר את השלט במיידי".
"חייבים להוריד כל שילוט בסגנון הזה, כאן זה לא בני ברק" – כתב אחד הגולשים. אחרים טענו ל"השתלטות דתית", והיו גם מי שהאשימו כי "ההדתה" מתפשטת לכאורה בגלל השאננות של התושבים שלא יוצאים לבחור.
מנגד, היה את מי שיצא להגנתו של השלט והמשמעות העומדת מאחוריו. "למה זה צריך להפריע למישהו? אדם באמונתו יחיה" – כתבה אחת הגולשות, כשאחרת השיבה לה: "למה זה צריך להופיע? למה לתקוע שלט שמתייחס לחלק מהציבור? ככה מרחיקים תיירים. זה כמו בבתי מלון שבשבת האוכל קר".
גולשת אחרת כתבה: "לא הבנתי מה מפריע לכם? אם במדינה יהודית אתם לא רוצים שיהיה שלט שקשור ליהדות אז איפה כן יהיה? תפסיקו להתעצבן על כל דבר שאתם רואים ותתחילו להסתכל על עצמכם ותנסו להבין מאיפה כל השנאה הזאת שאתם חשים".
עם זאת, ואנו חייבים לציין כאן "שכר שיחה נאה", ולהביא את התייחסותה של חברת מועצת העיר סטלה ויינשטיין מסיעתו של כצנלסון, שדווקא התייחסה לנושא בענייניות. הנה תגובתה המליאה:
"למה באיטליה כל 50 מטר יש פסל של צלב? אותו מנהג גם בספרד ויוון? למה ברוב אירופה כל 100 מטר כנסייה, אחת יפה יותר מהשנייה? למה בכל מדינות המערב רוב הפסלים ויצירות האומנות מכילים מוטיבים מהנצרות? למה כשאנחנו טסים לשם אנחנו נהנים מזה ואוהבים את זה?
עכשיו כמו כששמתם לב אני לא ממש חרדית, אבל למה כל 100 מטר צריך להיות שלט של עדן פינס... (וכאן המשיכה להתייחס לפרסומי חוצות שאין הדעת היפה סובלתן).
חלאס! תכבדו את מאיפה שבאתם, את הדת והשורשים שלכם, ובעיקר אחד את השנייה, ותפסיקו לחפש על מה לריב עם אחינו היהודים, יש מספיק אויבים מבחוץ, שאגב אני מניחה שעל השלטים שלהם בלוד הקוראים לתפילה בערבית לא הייתם מעיזים להתלונן!".
אגב, בעקבות הדיון פורסמה כתבה בנושא ב'אשדוד נט' שם הבהירו את המונח 'עירוב שבת' בשפה המובנת לכל. הנה ההסבר שפורסם בידיעה:
ביום השבת קיים איסור להוציא חפצים מרשות היחיד (כגון בית מגורים) אל רשות הרבים וכן להפך. איסור זה הוא אחד מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת מן התורה, ונקרא בקיצור: הוצאה מרשות לרשות.
על מנת לפתור את בעיית ההוצאה בשבת, ישנו פתרון הלכתי ליצור 'עירוב' סביב רשות הרבים (רחובות העיר או היישוב). משמעות ה'עירוב' היא הקפת השטח הציבורי הפתוח לרבים על ידי מחיצה. באמצעות עירוב זה, רחובות העיר או היישוב הנחשבים מתחילה 'רשות הרבים' (או 'כרמלית'), הופכים לרשות היחיד אחת גדולה, ובכך מתיר העירוב להוציא או להכניס חפצים מכל רשויות היחיד (כגון בתי מגורים) אל הרחובות והשווקים המשמשים את הרבים.
לעירוב חשיבות מעשית רבה, כיוון שעל פי ההלכה היהודית אין להוציא ("לטלטל") חפצים מן הבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, וכן אסור להוליך חפצים בתוך רשות הרבים למרחק של יותר מארבע אמות. התקנת העירוב בשטח מיושב מאפשרת התנהלות סדירה בשבת בכל הנוגע להוצאת חפצים מן הבית כמו סידור תפילה או עגלת ילדים, לדוגמה.
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
