קרב השבת של חבר הכנסת מאשדוד: "פגיעה חמורה בשלטון החוק"

חבר הכנסת ינון אזולאי, יו"ר סיעת ש"ס בכנסת ותושב אשדוד הגיש הבוקר (ד') תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, נגד שלושה שופטי בית המשפט העליון - יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר - בטענה שהפרו את חוק שעות עבודה ומנוחה כשהורו לעובדי מדינה לעבוד בשבת.

התלונה מתייחסת לדיון שהתקיים בעתירה שהגישו פעילי מחאה בבג"ץ בתחילת אפריל השנה, בה דרשו להתיר הפגנות במספר מוקדים ברחבי הארץ למרות הגבלות איסור ההתקהלות שהוטלו על רקע מלחמת "שאגת הארי".

העתירה נקבעה לדיון ביום שישי, 3 באפריל, והשופטים הורו למשיבים להגיש עמדתם לא יאוחר מיום השבת בשעה 11:00. לאחר שהמדינה הגישה עמדה שלא סיפקה את ההרכב, הורו השופטים במהלך יום השבת להגיש הודעה מעדכנת נוספת עד השעה 18:00. בסופו של דבר, השופטים נתנו צו ביניים המורה למדינה לאפשר הפגנות בארבעה מוקדים, בניגוד להמלצת פיקוד העורף.

אזולאי טוען בתלונתו כי "התנהלות בית המשפט הנכבד הדן בעתירה עוברת על איסור זה, הן משום שמבין חברי ההרכב ישנם יהודים אשר הועסקו ביום השבת, והן משום שההרכב הורה למשיבים להגיש הודעות עדכון במהלך יום השבת במספר הזדמנויות".

לטענתו, בית המשפט התבסס על תקנות המתירות דיונים בימי מנוחה במקרים של "פיקוח נפש", אך למעשה לא היה מדובר במצב כזה.

אזולאי מפרט ארבע סיבות לכך: ראשית, ההחרגה שנדונה הייתה אמורה להיות בתוקף עד ה-1 במאי ולא הייתה דחופה. שנית, אי שביעות הרצון של השופטים מעמדת הגורמים המקצועיים אינה מהווה "פיקוח נפש". שלישית, העובדה שהשופטים הורו לאפשר התקהלויות גדולות יותר מהמומלץ מעידה שלא היה חשש לביטחון. ורביעית, קביעת דיון נוסף לתשעה ימים אחר כך מעידה שלא הייתה דחיפות אמיתית.

בתלונתו מצטט אזולאי החלטה קודמת של המשנה לנשיא בדימוס נעם סולברג, שקבע כי "ההחלטה השיפוטית שלפיה חויב אדם בישראל ועובד מדינה לעבוד בשבת, יום המנוחה במדינת ישראל – אינה מוצדקת".

מדוברות הרשות השופטת הובהר בעבר כי "ההרכב לא נעתר לבקשה לקיים דיון בשבת, ושתי ההחלטות שניתנו במהלך השבת ניתנו לאחר התייעצות טלפונית בין השופטים, כך שאף עובד לא הובא לבית המשפט". עם זאת, אזולאי טוען כי ההוראה לעובדי מדינה להגיש הודעות במהלך השבת מהווה הפרה של חוק שעות העבודה והמנוחה.

אזולאי מסיים את תלונתו בקריאה לנציב לברר את העניין במהירות, תוך שהוא טוען כי "התנהלות הרכב השופטים בעתירה מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק, באמון הציבור וברגשותיו".