בכפוף לחקיקה: הבחירות נדחות בשלושה חודשים

הבחירות נדחות: לאחר שאשדוד, כמו יתר ערי ישראל, היתה שקועה כבר בקלחת הבחירות, מודיע עתה משרד הפנים כי הבחירות ידחו בשלושה חודשים לפחות.

משרד הפנים פרסם תזכיר חוק לפיו מועד הבחירות יידחה בשלושה חודשים, לסוף ינואר. התזכיר, שמוגש לאישור הממשלה ואחר כך יובא לאישור הכנסת, מציע למעשה "הקפאת מצב". 

הפעולות שבוצעו עד למועד אישור התזכיר כחוק (כמו, למשל: פיצול סיעת אגו"י וההתמודדויות לראשות העיר), ימשיכו לעמוד בתוקפן. פעולות מתחייבות שמועד ביצוען טרם הגיע, יבוצעו בהתאמה למועד הבחירות החדש כפי שייקבע. 

 עם זאת, במשרד מדגישים כי הכל כאמור, בכפוף לאישור החקיקה בכנסת, בשלוש קריאות.

על הקשיים שבקיום בחירות בעת מלחמה, ראו בג"ץ 360/09 רכס נ' שר הפנים, פס' 18:

"עיתות של מלחמה או מבצע צבאי רב-מימדים עשויים, בתנאים מסוימים, לשמש עילה מוצדקת לדחיית מועד בחירות - בין כלליות ובין מקומיות. קיום מצב חירום, שבו חלק משמעותי מן העם מגוייס לצבא, והחלק האחר בעורף נתון לאימת מתקפות האויב, עלול לגרום למצב שבו יקשה לקיים הליך בחירות דמוקרטי אשר ישיג את עיקרי תכליותיו. בגדר קושי זה, ייתכן מצב שבו הבוחר לא יוכל להגשים במלואה את זכותו לבחור, למשל מן הטעם שהגישה לקלפיות תהא כרוכה בסיכון חיים שבגללו בוחרים רבים יעדיפו שלא להצביע ולא להעמיד את חייהם בסכנה. ייתכן אף מצב שבו המגוייסים לצבא לא יוכלו להגשים הלכה למעשה את זכותם להצביע בשל מעורבותם במבצע הצבאי, ובשל ריחוק מקום הקלפיות שאינו בר-השגה מבחינתם. אשר למתמודדים לבחירה - מצב חירום צבאי עלול לפגוע ביכולתם לנהל מערכת בחירות ולהציג בפני הבוחרים את מצעם הפוליטי. כאשר מערכות התקשורת, הדואר ושאר המערכות הציבוריות אינן פועלות כבדרך שגרה, ומגוייסות למטרות ביטחון בלבד, קשה למתמודדים בבחירות לפעול בציבור ולנהל מסע בחירות תוך חשיפת המצע הפוליטי שהם רוצים לקדם. ככלל, תקופת מלחמה או מבצע מלחמתי רב-היקף עלולות, בתנאים מסוימים, לשבש את חיי השגרה במידה כזו שלא תאפשר את מימוש הזכות לבחור ולהיבחר בדרך סבירה. זכות זו עלולה להיפגע פגיעה מהותית, ועימה עלול להיפגע ההליך הדמוקרטי עצמו".
נוסיף ונציין מעבר לשיקולים אלה, את הקשיים המעשיים והטכניים הנוגעים לביצוע ולהבטחת קיום מערכת בחירות סדורה בעת מלחמה.
אשר על כן, מוצע לדחות את הבחירות בכשלושה חודשים, מיום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) ליום כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024).
הליך הבחירות מצוי בעיצומו: מרבית הפעולות לקראת הבחירות כבר בוצעו ומרבית המועדים שנקבעו בחיקוקים השונים לקראת הבחירות חלפו – לרבות שליפת פנקס הבוחרים וכניסתו לתוקף, הגשת הרשימות ואישורן וכו'. המועדים נגזרים מיום הבחירות, ועל כן שינוי מועד יום הבחירות עשוי לעורר שאלה בנוגע למועדים שחלפו לפי יום הבחירות המקורי אך טרם חלפו לפי יום הבחירות החדש ובכל הנוגע לצורך לשוב ולקיים הליכים אלו.
לכן, מוצע להבהיר ולקבוע כי אין צורך לחזור שוב על פעולות שכבר בוצעו לקראת מועד הבחירות המקורי, וכל פעולה שנעשתה כדין ובמועדה לפי חיקוק לקראת יום הבחירות המקורי, לפני תחילת חוק זה, תעמוד בתוקפה. כל מועד שחלף לפני תחילת החוק – יוותר במועדו המקורי (כלומר, ביחס ליום הבחירות המקורי) ורק מועד שטרם הגיע יחושב לפי מועד יום הבחירות החדש.
בשל הדחיפות, מוצע לקבוע כי תחילת החוק תהיה ביום קבלתו בכנסת ולא ביום פרסומו ברשומות.
יובהר כי אין בהצעה כדי לגרוע מסמכות שר הפנים לדחיית מועד הבחירות לפי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 וסעיף 4 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994.

דחיית בחירות לאור המלחמה

בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל כבר אירע שבחירות נדחו בגין מלחמה. בהכרזת העצמאות נקבע כי השלטונות הנבחרים של המדינה והחוקה ייכונו לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948, אך בשל פריצת מלחמת השחרור לא היה אפשר לעמוד בלוח הזמנים שנקבע במגילת העצמאות, ובן גוריון הכריז כי אתגר המלחמה קודם לאתגר כינונם של מוסדות המדינה: 'לא נוכל, אולי, לקיים כל מצוות הדמוקרטיה, ולא נגשים כמה חוקים דמוקרטיים, בגלל הכורח העליון לנצח במלחמה על קיומנו ועל חירותנו הלאומית' (בן גוריון בנאום במועצת העם, 4 במאי 1948, מצוטט אצל מדינג, תשמ"ח: 72). מועצת המדינה הזמנית קבעה כי הבחירות לאספה המכוננת (לימים הכנסת הראשונה) ייערכו ב-25 בינואר 1949. אמנם בעת עריכת הבחירות קולות המלחמה טרם נדַמו לגמרי, אך כבר החלו השיחות על הפסקת האש ברודוס.
גם הבחירות לכנסת השמינית נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים. הבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973 אך פריצתה של מלחמה יום הכיפורים הובילה לדחיית הבחירות לסוף דצמבר באותה שנה. באותה העת לא הייתה בחוק יסוד הכנסת אפשרות להארכת כהונה, ולצורך דחיית הבחירות חוקקה הכנסת חוק מיוחד (חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות תשל"ד-1973 [הוראת שעה]) והאריכה את תקופת כהונתה בחודשיים.
בבחירות 2009 היה סימן שאלה לגבי מועד עריכת הבחירות בשל מבצע 'עופרת יצוקה' שהחל זמן קצר לפני הבחירות. כזכור, המבצע החל ב-27 בדצמבר 2008, כאשר המועד המתוכנן לבחירות היה 10 בפברואר 2009. אז לא היה ברור האם הבחירות ייערכו בצל המלחמה או יידחו בעטייה. בסופו של דבר המבצע הסתיים ב-18 בינואר 2009 והבחירות נערכו במועדן (המכון הישראלי לדמוקרטיה).