מאיפה מגיעות אלינו המדוזות?
18.05.22 / 16:12
חוקרים מאוני' חיפה מצאו כי מקורן של המדוזות המגיעות אלינו בכל עונת רחצה הוא מהנילוס. ומה עושים כאשר נצרבים ממדוזה?
עוד אחת ממכות מצרים, אך היא מגיעה אלינו לישראל: חוקרים מאוני' חיפה מצאו את מקורם של המדוזות, כאשר במסגרת המחקר התברר כי הן מגיעות אלינו מהנילוס. וליתר דיוק: מהחופים שבצד המזרחי של אגן הנילוס.
ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Frontiers in Marine Science, והוא נחשף בין היתר ב'ידיעות', עולה כי החוטיות הנודדות (Rhopilema nomadica) הגיעו אלינו מהחופים שמול הצד המזרחי של אגן הנילוס במצרים.
המדוזה היא חיה די פרימיטיבית, חסרת מוח. מפעילה אותה מערכת עצבים שמפוזרת ברחבי הגוף. כמו כל ייצור חי, גם המדוזה צריכה לאכול, והדרך שלה להשיג מזון היא שגורמת לכל הבלגן. למדוזה יש זרועות שתפקידן הוא ללכוד את הטרף שלה; היא אוהבת לאכול דגים וסרטנים שונים.
הזרועות של המדוזה נראות כמו חוטים תמימים למדי, אבל בתוכן מסתתרת מערכת ציד מתוחכמת שמסוגלת לירות מעין טיל רעל שמורכב מפוליפפטידים ומחומרים נוספים. הרעל הזה הופך להיות פעיל בשנייה שהוא משתחרר.
אגב, הופתעתם פעם כאשר הרגשתם בים צריבה חדה, אבל שום מדוזה לא נראתה באופק? אתם לא צריכים משקפיים. מתברר שהזרועות של המדוזה יכולות לעבוד גם כפרילנס. זאת אומרת שגם אם הן נפרדו לשלום מהמדוזה, ועכשיו הן שוחות לבד בים, הן עדיין מסוגלות לשחרר ארס.
בכל מקרה, החוקרים ביקשו לדעת מאיפה מגיעות אלינו המדוזות. וכעת המידע הזה התברר במסגרת המחקר. אחד מעורכי המחקר, ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, אמר: "מחזור החיים המורכב של המדוזות הופך את המעקב אחר מקורותיהן למשימה מאתגרת. בעזרת מודלים אוקיאנוגרפיים, בדיקות גנטיות ותצפיות מדע אזרחי, מצאנו כי קרקעית שפך הנילוס, אזור עשיר בחומרי דשן, עשויה להיות מיושבת בפוליפים זעירים שמהם נוצרות המדוזות. בעזרת הזרמים שמגיעים בדרך כלל מדרום לצפון, המדוזות מגיעות לחופי ארצנו".
במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר אדליסט, פרופ' דרור אנג'ל והדוקטורנטית הילה דרור מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות מנורבגיה, לחפש את מקור החיים של הפוליפים מהם נוצרות המדוזות מסוג חוטית נודדת של הים התיכון. לשם כך הם השתמשו בשילוב ייחודי של מידע ביולוגי, מודלים אוקיאנוגרפיים ומדע אזרחי.
החוקרים ביקשו לבצע "הינדוס לאחור", כלומר, לזהות מתי המדוזות הבוגרות מגיעות לחופי ישראל, ואז "ללכת אחורה" עם הזרמים כדי למצוא את המיקום שממנו הן הגיעו. השלב הראשון היה לזהות במדויק מתי הגיעו המדוזות הראשונות לחופי ישראל. לשם כך הם השתמשו בנתונים של האתר "מדוזות בעם", שאותו הקימו ד"ר אדליסט ופרופ' אנג'ל לפני כעשור, ובו אזרחים מדווחים בזמן א
בהמשך עברו החוקרים לעקוב אחר זרמי הים. המודל שבו נעשה שימוש הינו מודל אוקיאנוגרפי תלת ממדי ברזולוציה של 0.8 ק"מ בשם SINMOD, שפותח על ידי מכון SINTEF הנורבגי. במודל מתבצעת סימולציה של שחרור חלקיקים וירטואלים מנקודות שונות במרחב ומעקב אחרי סחף פאסיבי שלהם בזרמי הים.
מתוצאות המחקר נמצא לראשונה כי מקור הפוליפים של החוטית הנודדת הוא בחופים שמול החלק המזרחי הרדוד של הנילוס במצרים (ולא בנהר הנילוס עצמו). "המחקר שלנו מאשש תיאוריה של ד"ר צפריר קופליק, עמית מחקר באוניברסיטת חיפה ומנהל אוסף הנבוביים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שעל פיה המושבות הגדולות של הפוליפים נמצאות באזור הנילוס, שעשיר בחומרי דשן ויכול להיות מקור מזון לפוליפים ולאפירות הצעירות. זאת בדיוק הנקודה שממנה לוקח כחודשים-שלושה לזרם לקחת את המדוזות לחופי ישראל ולהגיע בעונת הרחצה בחודשים יוני-יולי. כאשר הטמפרטורה של המים מגיעה ל-20 מעלות בסביבות חודש אפריל הפוליפים משחררים את הדסקיות וכאמור, כעבור כחודשיים-שלושה המדוזות מגיעות בגודלן המלא לחופים שלנו", הסביר ד"ר אדליסט.
עוד נמצא במחקר הנוכחי אישוש לממצאים ממחקרים שנערכו בעבר, כי כל המדוזות החוטיות מגיעות מאוכלוסייה אחת שאין בה שונות גנטית שעשויה לאפיין אוכלוסיות שונות במזרח הים התיכון. "המדוזות שלנו, של מצרים של טורקיה, של כל מזרח הים התיכון מגיעות מאוכלוסייה אחת גדולה של אותו המין מאותו המקור", אמרו החוקרים.
"המדוזות הן אתגר גדול שצריך להתמודד איתו ולא בעיה שצריך לפתור, ויש להן חשיבות במארג המזון בים התיכון. ההיסטוריה מראה כי בים, מין חדש שפלש לסביבה חדשה מעולם לא מוגר. חלק מהתמודדות שלנו עם האתגר של המדוזות הוא שיתוף האזרחים על מיקומן של המדוזות באתר 'מדוזות בעם', אספקת מידע לגבי מניעת צריבות והטיפול המומלץ בהן. המדוזות הן חלק מהטבע וגם להן מגיעה קצת אהבה", סיכמו החוקרים.
נצרבתם ממדוזה? מה עושים?
אם נפגשתם עם מדוזה, והמפגש הסתיים כרגיל בצריבה – מה עושים? הרי המידע מאתר קופ"ח 'כללית', מאת גלעד אלסטר, וד"ר דנה פלורנטין:
התגובה הראשונה אחרי צריבת מדוזה היא כאב חד ואדמומיות בעור. בהמשך עלול האזור לגרד מאוד ואולי יופיעו שלפוחיות ושטפי דם.
תסמינים נוספים שעלולים להופיע הם חום, עייפות וכאבי שרירים. התסמינים האלה עלולים להצריך בדיקת רופא.
משרד הבריאות פירסם המלצות לפעולות שיש לעשות מיד לאחר צריבת מדוזה:
- להרחיק מהעור שיירי מדוזה בעזרת מקלון או בעזרת חתיכת פלסטיק.
- להימנע משפשוף האזור כדי שלא להחמיר את חדירת הארס לעור.
- לשטוף את האזור במי ים ומיד ולאחר מכן לשטוף בזרם של מי ברז במשך כמה דקות - בלי לשפשף את האזור.
- חשוב מאוד! אם מופיעים תסמינים חשודים (היצרות של דרכי הנשימה, קשיי נשימה, חולשה, נפיחות בגרון, הכחלת המקום הפגוע, נפיחות מעבר לרגיל – בצקת, תגובה אלרגית קשה) יש לפנות במהירות לבית חולים או למרכז רפואי קרוב כדי לקבל טיפול מיידי או להזמין אמבולנס.
חומץ - ביג לא לא!
בעבר הייתה המלצה לשטוף את האזור הצרוב בחומץ, אבל ממחקרים שונים עולה שהטיפול הזה אינו מסייע ואולי אפילו מחמיר את המצב. אז אל תנסו את זה.
בואו נדבר על מניעה:
אמרו כבר חכמינו שסוף מעשה במחשבה תחילה, ובאמת הטיפול הטוב ביותר הוא פשוט למנוע מראש את הצריבה. זה לא אומר שצריך להגיד ביי ביי לים או להישאר בחוף ולבנות ארמונות, אבל אפשר לעקוב בכלי התקשורת אחרי הדיווחים על נחילי המדוזות בים. אם הן באזור - אל תיכנסו למים!
אם אתם מבחינים במדוזות מונחות מתות על החוף, זה כנראה אומר שיש אחרות - חיות - בים.
ראיתם מדוזה בחוף? אל תגעו בה ואל תזיזו אותה. פשוט השאירו אותה במקומה והתרחקו מהאזור.
הסבירו לילדים על הסכנות של המדוזה ומה לעשות במקרה של צריבה.
חשוב להגיע מוכנים לים ולדעת בדיוק מה לעשות אם נפגעים.
אז שיהיה לכולנו קיץ בריא, מהנה וללא צריבות!
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת מרפאת לב העיר בפתח־תקווה
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
