מלחמות הארנונה באשדוד: דרישת מאות המיליונים של העיריה והעתירה המהדהדת

13.11.26 / 09:31

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('3ac1db7a-3eb0-44c0-b638-ef355989cdc5','/dyncontent/2026/11/4/6d8a837b-a129-450b-b4d4-f79e0924a3a0.gif',18072,'למה להיתקע אם יש לאומית?',525,78,true,50817,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('3ac1db7a-3eb0-44c0-b638-ef355989cdc5','/dyncontent/2026/11/8/c1e1e549-eed2-4ba1-b806-56feb1e2b652.jpg',21735,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,50817,'Image','');},10]]);})

תגים: בית המשפט המחוזי , ארנונה , עיריית אשדוד , אשדוד , בית הזיקוק , כלכלה ומשפט

עיריית אשדוד דורשת מבית הזיקוק (בז"א) תשלום ארנונה רטרואקטיבי בסך 266 מיליון שקל בתוך חודש. מנגד, בבית הזיקוק הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לבטל את הגזירה, בטענה שהיא מנוגדת לחלוטין להסכם פשרה מחייב משנת 2018 שקיבל תוקף של פסק דין

בתי הזיקוק. צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה

מתיחות בין עיריית אשדוד לבין חברת בית הזיקוק (בז"א): העירייה הוציאה לדרישת תשלום ענקית בסך כולל של כ-266 מיליון שקל בגין חובות ארנונה, ודרשה את פירעונם בתוך חודש ימים בלבד. כך חשף אתמול איתמר לוין בביזפורטל.

בתגובה, הגישה החברה עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בâng עורכי הדין באמצעות עו"ד אלכס כץ) במטרה להקפיא ולבטל את דרישת התשלום.

פירוט החוב: קרן, ריביות והצמדה

על פי כתב העתירה, דרישת הארנונה שהציבה העירייה מורכבת משלושה רכיבים עיקריים: תוספת קרן לשנים 2025-2019: סך של 166.5 מיליון שקל. תוספת לשנת 2026: סך של 24 מיליון שקל.

הפרשי הצמדה וריבית: סך של 73 מיליון שקל.

מדובר בסכומים דרמטיים עבור החברה, הנסחרת בבורסה בשווי שוק של 1.67 מיליארד שקל (כשבקבוצת סאמיט של זוהר לוי מחזיקים ב-18% מהמניות, ושפיר הנדסה מחזיקה ב-10% במטרה להגיע לשליטה).

סכום החוב הנדרש, 266 מיליון שקל, מהווה כ-80% מיתרות המזומנים של החברה בסוף הרבעון השני, כ-15% מהכנסותיה במחצית הראשונה של השנה, וכ-9% מכלל הכנסותיה בשנת 2025. זאת, בעוד החברה רשמה רווח נקי של 24 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת 3 מיליון שקל בלבד בכל שנת 2025.

בחודש שעבר, יצוין, שילמה בז"א 9.5 מיליון שקל על חשבון הארנונה השנויה במחלוקת – וזאת רק כדי לאפשר רישום זכויות בחלק מהשטח ומבלי להודות בטענות העירייה.

הרקע המשפטי: מהסכמי העבר ועד להכפלת השומה

המאבק סביב חישובי הארנונה בנכס נמשך שנים ארוכות. בשנת 2005 נחתם הסכם לפיו שטח המבנים לזיקוק נפט עמד על 79,000 מ"ר ושטח הקרקע התפוסה על 915,000 מ"ר, כאשר נקבע כי החברה תשלם 12 מיליון שקל בשנה החל מ-2006. בשנת 2016 ניסתה העירייה להעלות את החיוב ל-29 מיליון שקל בטענה לגידול בשטחים, מה שהוביל בשנת 2018 לחתימת הסכם פשרה חדש (שקיבל תוקף של פסק דין) – ובו נקבע כי שטח הזיקוק יהיה 106,000 מ"ר, הקרקע התפוסה תעמוד על 935,000 מ"ר, והארנונה השנתית תסתכם ב-24 מיליון שקל.

השומה החדשה והדרקונית של העירייה מבססת את החישובים על 292,000 מ"ר לזיקוק ו-772,000 מ"ר קרקע תפוסה בלבד – מהלך שמכפיל את הארנונה השנתית ל-50 מיליון שקל, וגובה את ההפרשים הללו באופן רטרואקטיבי משנת 2019.

טענות הצדדים

לטענת בית הזיקוק, השומה המתוקנת מתעלמת לחלוטין מהסכמי הפשרה ההיסטוריים מ-2005 ו-2018. בעתירה נטען כי "לא חל כל שינוי מהותי בשטחי הנכס או בשימושים הנעשים בו לעומת מצבו במועד חתימת הסכם 2018", וכי הרכיבים ש"נתגלו" במדידה (כגון צנרת, גשרי צנרת, מיכלים ובריכות) הם אותם רכיבים בדיוק שנוילדו, נבחנו וסווגו כדין בהסכמים קודמים. עוד מדגישה החברה כי העירייה מתנהלת שלא כדין בניסיון לבצע תיקון רטרואקטיבי פסול.

מנגד, עיריית אשדוד דחתה את עמדת נציגי החברה והבהירה כי הסכם פשרה "אינו יכול להוות 'חסינות' מפני גילוי טעויות עובדתיות מהותיות". לטענת העירייה, התשתית העובדתית שעמדה בבסיס הסכם 2018 הייתה שגויה מיסודה משום שהחברה החזיקה שטחים נרחבים מבלי לדווח עליהם כנדרש, ולכן הכלל האוסר תיקון רטרואקטיבי אינו חל במקרים שבהם החיוב המוטעה נבע ממידע חסר או שגוי שמסר הנישום.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע צפוי להידרש לסוגיה ולהכריע האם דרישת התשלום הרטרואקטיבית תוקפא.

מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]

$(function(){setImageBanner('0ae38fc7-fb57-4e50-86e6-95f037a829c6','/dyncontent/2026/10/28/e77ba7a2-c5b6-42d9-884d-bccd702d028e.jpg',21050,'יש סיבה לצאת!',525,78,false,50819,'Image','');})