"מהכליות הגדולות שתועדו אי פעם": ניתוח חריג ב'אסותא אשדוד'

אוליאנה שבלה (51, סבתא ל-2 נכדים), נולדה עם מחלה גנטית בה רקמת הכליות הופכת לציסטות מרובות ובהדרגה מאבדות את תפקודן, עד מצב סופי ובלתי הפיך של כליות פוליציסטיות אשר אינן מסוגלות לבצע סינון תקין של הדם מרעלים. לאור זאת מזה כ-15 שנים, שבלה עוברת דיאליזה, 3 פעמים בשבוע, בבי״ח אסותא אשדוד. במקביל, בשנים האחרונות, הכליות שלה (לא תפקודיות) המשיכו לגדול והגיעו לממדים קיצוניים עד למילוי מרבית חלל הבטן. היא סבלה מכאבים קשים, זיהומים, בצקות וקושי במאמץ ודיווחה על פגיעה משמעותית באיכות החיים.
המספרים חריגים במיוחד:
שתי הכליות יחד שקלו יותר מ-5 ק"ג. כאשר משקל כליה בריאה נע בין 120 ל־170 גרם בלבד.
אורכן של הכליות הגיע ל- 35 ס״מ לעומת כ 10 ס״מ בכליות בריאות.
טווח המשקל המקובל של כליות פוליציסטיות נע בין כ־1.6 ל־2.4 ק"ג – מה שהופך את המקרה הנוכחי לנדיר במיוחד.
מדובר במקרה נדיר ביותר, כאשר אחת הכליות הפוליציסטיות שהוסרו נמנית עם הגדולות שתועדו בספרות המקצועית בשנים האחרונות.
מעבר לגודל החריג, מרקם הכליות הנוקשה, היעדר גמישות, ותפיסה של מרבית חלל הבטן הקשתה מאוד על הניתוח. נדרשה הפרדה זהירה מאיברים סמוכים וכלי דם גדולים וראשיים בבטן.
טרם הניתוח בוצעה הכנה ע״י צוות רב מקצועי מתוגבר שכלל נפרולוגים, אנדוקרינולוגים, מרדימים מנוסים וצוות המחלקה האורולוגית. הניתוח בוצע ונוהל על ידי ד"ר אורית רז, מנהלת המחלקה האורולוגית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ונמשך כ־6 שעות.
על אף שצוות המחלקה האורולוגית מתמחה בגישה זעיר פולשנית הניתוח בוצע בגישה פתוחה.
גישה זו, פחות מקובלת בעידן הניתוחים הלפרוסקופיים ובסיוע רובוט, אך גודל הכליות ומרקמן לא איפ

שר ניתוח זעיר פולשני.
ד"ר יגאל באלטה, מנהל היחידה לטיפול בכאב חריף במערך להרדמה התאוששות וכאב, ליווה את המטופלת באופן צמוד מיד לאחר הניתוח בניהול הכאב.
ד"ר אורית רז: "מדובר בניתוח מורכב במיוחד, לאור הגודל החריג והמרקם של הכליות, סמיכות לכלי דם גדולים וקושי בהפרדה מאברים סמוכים. הוצאת שני איברים גדולים ומוצקים כאלה באותה פעולה, מחייבת מיומנות גבוהה מאוד ועבודה מדויקת לצד צוות רב מקצועי. גודל ומשקל הכליות דומה לזה של שני עוברים, שהפעילו לחץ תמידי וכאב. אוליאנה התלוננה על לחץ במעבר מזון, לחץ על הצלעות והסרעפת שגרמו לקושי בנשימות עמוקות וכאב בתנועה ופעילות גופנית שגרתית. עבורנו, הסיפוק הגדול הוא לראות את השיפור המיידי באיכות החיים של אוליאנה, ולדעת שהצלחנו לעזור לה לחזור לחיים טובים יותר".
שבלה אוליאנה, המטופלת:
"אחרי שנים של כאבים שלא עזבו אותי, אני מרגישה כאילו יצאתי מעבדות לחירות בדיוק לפני פסח. אין לי יותר כאבים, אני יכולה לאכול, לנשום, לחיות. אני רק רוצה לחזור לרקוד אחרי שנים שלא רקדתי ולשחק עם הנכדים שלי כשאני בטוב".