מפקד תחנת אשדוד ל'אשדודס': "פועל להגברת אמון הציבור החרדי במשטרה"

"כשפורצים לבית של תושב העיר, התחושה שלי היא שפרצו לבית שלי. פשוט כך". את המסר המפתיע הזה שמענו בשיחה שקיימנו השבוע עם מפקדת משטרת אשדוד, סנ"צ רונן עמרם, אך למען האמת, כשמתרשמים מהנתונים שאותם מציג מפקד התחנה פחות משלושה חודשים מאז כניסתו לתפקיד, אין מקום להפתעה.

מסתבר שרק הגישה הנחרצת הזו הביאה לכך שעל אף הזמן הקצר שחלף מאז נכנס לתחנה, כבר מורגשת יירדה משמעותית בהיקף הפשיעה בעיר. 

והנתונים מרשימים בהחלט. בשיחה שנערכה עם אנשי התקשורת האשדודיים הציג מפקד משטרת אשדוד את הנתונים שמלמדים כי היקף הפשיעה בעיר ירד ב12%, כשבמקביל ניכרת עליה משימה במספר כתבי האישום שהוגשו נגד עבריינים, כשעליה זו מסתכמת ב38%.

"היום", מסכם רונן, שאגב מחזיק בארבעה תארים שאחד מהם הוא תואר במשפטים והוא אף הוסמך לעו"ד, "העבריינים כבר חוששים. הם מבינים שאם בוצע פשע, לא ירחק היום ואנו נגיע אליהם".

מי שכבר מכיר את התחושה הזו אלו תושבי העיר. רק בימים האחרונים נחשפנו למספר מבצעי לכידה מוצלחים, במסגרתם נתפסו עבריינים שעד כה פעלו בעיר באין מפריע. "לי אין התלבטויות", אומר מפקד תהחנה שמספר כי הוא לא פעם מתקשר באופן אישי לתושבים שמשאירים פניות ומגיב להם על פנייתם, "אני יוצא לכל זירת ארוע חמור יחד עם הקצינים הבכירים, ומבקש ללמוד אותה באופן אישי. כך נהגתי בתפקידי הקודמים וכך גם כאן".

וכשהוא אומר שהוא יגיע אליהם, הוא מתכוין בדיוק למילים הללו. רונן, שבתפקידו הקודם כיהן כסגן מפקד תחנת באר שבע, מכיר היטב את גורמי ומחוללי הפשע באיזור. כך, במקרים של גניבות רכב או הזרמת סמים, הוא ידע ליזום ולהוביל מבצעים שבהם הכוחות ימתינו ליד בתיהם של העבריינים, ואין זה משנה אם הם מתגוררים בחורה או בישוב בדואי אחר במרחבי הנגב.

"הגענו אליהם לא פעם ולא פעמיים אל תוך הבתים שלהם, והם למדו להכיר אותנו. אנו נעשה הכל בכדי שתושבי אשדוד יוכלו לישון בשקט. לאף תושב לא מגיע להתעורר ולגלות שמישהו ביקר בביתו או ברכבו".

יעד נוסף שאותו הציב עמרם הוא החיבור לקהלים השונים, ביניהם כמובן הציבור החרדי. במסגרת תפקידו הוא נפגש באופן קבוע עם ראש העיר, ממלא מקומו ר' אבי אמסלם, סגרה"ע ר' יחיאל וינגרטן והמשנה לראש העיר ר' אפריים וובר, וזאת במאמץ ליצור קשרים שיגשרו על הפערים שעד לפני תקופה גרמו לחיכוכים מול האוכלוסיה החרדית. "אני עושה הכל כדי להגביר את האמון של הציבור החרדי בעיר מול המשטרה". 

כשאנו מזכירים את כנופיית 'פורעי הקורקינט' שהטילו את אימתם על תושבי הרבעים החרדים, הוא מסתפק בחיוך. אמנם, התקריות ארעו עוד טרם כניסתו לתפקיד, אך מאז נכנס לתפקידו הן נעלמו. האם ידו בדבר? החיוך שעל פניו אינו מסגיר. פרט לכך, במטרה לייעל את הקשר ולהביא לכך שתלונות יוגשו ויטופלו, הוא הודיע על הקמת עמדת מחשב במש"ק המשטרתי שברובע ז', שם יהיה ניתן להגיש ולפתוח תלונות באופן עצמאי מבלי שיהיה צורך להגיע לתחנת המשטרה.

 הציפיה שלו מהתושבים היא שאכן ילמדו להכיר ולסמוך על אנשי המשטרה, כשמה שהוא מבקש הוא לעדכן ולפתוח תלונה בכל מקרה שבו ישנה עבירה על הסדר הציבורי ופגיעה בזכויות. ואגב, הוא אינו מתמקד רק בשכונות וברחובות. פעילות אקטיבית של המשטרה נעשית גם בתוך בתי הספר, במטרה למנוע מקרים של חרמות או עבריינות שמתפרצת לעתים כבר בגילאים הצעירים, תוך ראיה כוללת שחינוך בגיל הרך מסוגל למנוע גלישה למדרונות מועדים בהמשך החיים. 

משאלה נוספת שלו הוא לראות התגייסות נרחבת של הציבור החרדי הן למשמר האזרחי והן כשוטרים סדירים. הזכרנו לו שבעבר היתה יוזמה כזו שנחלה כישלון, וזת על אף שיותר ממאה מתנדבים ביקשו להתנדב אך הם נסוגו לאחר שנתקלו ביחס מתנכר. המפקד נהוכחי, כך לפחות הוא מצהיר, מבקש לשנות מצב זה מן היסוד.

אך את הפרט המפתיע ביותר על התנהלותו של מפקד התחנה החדש גילינו דווקא לקראת סיום השיחה. כששאלנו את סנ"צ רונן עמרם (שאגב, בניגוד ללובשי מדים כחולים אחרים, אינו מסתיר את אהדתו למדיניותו של השר לבטחון פנים, איתמר בן גביר, כשהוא טורח להזכיר נתון זה מספר פעמים במהלך השיחה),  מה פשרו של ספר התורה שעומד על שולחנו, קיבלנו תשובה שלא היינו חולמים עליה. הפריט, תסכימו, אינו חלק אינטרגלי משולחן עבודה משטרתי.

אך לא כן כשמדובר בסנ"צ עמרם.  המפקד, כך אנו לומדים, קורץ מחומר אחר. 

"בכל יום", הוא מגלה ומסובב את מבטו כלפי 'אגרת הרמב"ן' שמונחת לצידו, "אני מקדיש חמש דקות ללמידה מחודשת של אגרת הרמב"ן, כשרק כך אני יודע שאוכל לתת מעצמי יותר לכל שוטר, לכל אזרח. אך פרט לכך, יש לי תחביב מיוחד שעליו אני לא מוותר".

התחביב של מפקד התחנה, כך מתברר, הוא כתיבת סת"ם. בזמנו הפנוי, ואין לו הרבה, הוא כותב מזוזות ומגילות, ובתקופה האחרונה הוא עוסק בכתיבת ספר תורה שיוקדש לכלל ישראל. "אז גם כעת, כשספר התורה שאני כותב טרם הושלם, אני מקיים את הכתוב 'וקרא בו כל ימי חייו' ודואג שספר תורה, אמנם מודפס ולא על קלף, יהיה מונח על שולחני".

אין ספק שעוד נשמע עליו, והרבה, כשלכולנו, כל תושבי העיר, שאיפה ובקשה אחת: שאכן יצליח בע"ה בתפקידו.