כשהקניה הופכת לחוויה עם מחירי רצפה: רשמים מקניה שבועית אקראית ב'מאה ומעבר'

נו, עוד מרכול באשדוד, חשבתי לתומי. ובאמת, אחרי שנים שבהן עשיתי את הקניה השבועית בכל אחת מהחנויות הקיימות בעיר ובסביבה, לא חשבתי שמישהו יצליח להפתיע אותי.

ולמרות זאת, אחרי הקניה שערכתי ב'מאה ומעבר' הופתעתי לגלות שבניגוד לכל צפי - זה קרה. נכנסתי ונישביתי. יצאתי נפעם. 

ברשותכם, לא אתייחס הפעם למחירים הזולים בטירוף ששווים בהחלט סיקור בפני עצמו, כשאין ספק כי מוחות רבים בעיר מנסים לפצח את הנוסחה איך אפשר למכור במחירים זולים כל כך – ועוד להרוויח.

הפעם, אתמקד בקניה עצמה.

נתחיל עם המקום. כמי שביקר לא אחת בחנות שבה פועלת 'מאה ומעבר' בקניון בני ברית – ללא ספק הלוקיישן המוצלח ביותר בעיר – לא האמנתי שניתן לשנות את מראה החנות ולצקת לה אופי בזכות עצמו.

לא ברור האם אלו המדפים שמגיעים עד לגובה או המגוון הענק של המוצרים, אך מה שבטוח שברגע שאתה נכנס לחנות, אתה מרגיש כאילו נשאבת לפלנטה אחרת, למעצמה של קניות שברגע זה עומדת לרשותך.

הזכרנו את המגוון, ואי אפשר שלא להתעכב עליו. אם עד כה ידענו שבכדי לשלם מחיר זול תיאלץ לוותר, להתגמש ולהתפשר על מותגים שאינם מצויים אצליך בעדיפות ראשונה אבל 'זה מה יש', אז כנראה שב'מאה ומעבר' כנראה לא שמעו על הנוסחה הזו.

במאה ומעבר מוכיחים המדפים המלאים שעליהם סדורים – בסדר מופתי מרשים – מוצרים מכל המותגים במגוון עצום, שאפשר גם לשלם בזול וגם ליהנות ממבחר מדהים כך שאין צורך להתפשר. רק תחליטו מה להכניס לעגלה...

גם התכנון ראוי לציון. בניגוד לביקורים בחנויות אחרות, כאן כמעט ולא נדרשתי לחפש סדרן שיספר לי היכן בדיוק אני יכול למצוא את השמרים או את אבקת הכביסה שחיפשתי ואשר הופיעו לי ברשימה.

הסדר מופתי, כשאי אפשר להתעלם מהמחשבה שהושקעה בתכנון, כך שהכל מצוי בהישג יד ובלי שיש צורך להפעיל את החושים הבלשיים בכדי למצוא אגוזים טחונים או מוצר בלתי שגרתי אחר שנחוץ לנו, ואוי לי אם אחזור הביתה בלעדיו.

מה שמעניין, שבמהלך הקניה מצאתי את עצמי מופתע לגלות שכמעט ואיני מציץ בשעון. משהו באווירה הנינוחה, במעברים הרחבים, בסדר ובנקיון, שלא לדבר על המוזיקה השקטה שהנעימה לי את השהות – גרמו לי לגלות לפתע כי בניגוד למנהגי, אני הפעם נהנה מעצם הקניה.

ועבורי, מי שנוטה לדחות את הקניות בכל שבוע עד הרגע האחרון פשוט משום שהחוויה הזו רחוקה ממני, זה בהחלט היווה חידוש מפתיע...

אך ההפתעה האמיתית ציפתה לי בקופה. ושוב, הפעם אני לא מתייחס – הרי הבטחתי מראש – לחשבון שהסתכם בסכום נמוך יותר משציפיתי מראש, אלא לעצם המעבר הקליל בקופות האוטומטיות. פתאום, לא צריך לעמוד בתור הארוך בקופה. כל מה שצריך הוא לדלג על העמדה האוטומטית, והופ, הקניה כבר מאחורי.

סיימנו? ממש לא. את הפואנטה שמרתי לבסוף.

אם בכל פעם מצפה לי שלב הפריקה מהעגלה לרכב כשלאחר מכן עלי להתמודד עם המשא מהאוטו לבית, הרי שכעת הגיע הרגע שזיקק לי את עוצמת החוויה וגרם לי להבין שישנה ליגה אחרת. את הקניה הענקית שעשיתי השארתי מאחוריי, כששירות המשלוחים של החנות הוא שדאג לשינוע הקניה כולה. ומה שמפתיע, שהקניה הגיעה אלי הביתה עוד לפני שאני עצמי הגעתי אליו...

בשורה התחתונה: קניות עשיתי הרבה, אך זו הפעם הראשונה שנהניתי מחוויית הקניה. וכאשדודי, לא הכרתי בכלל את המונח הזה. היא היתה, איך נגדיר זאת? מאה ומעבר!