"כמו לראות רוח רפאים": נמנמני סלעים נדירים נצפו בנגב

"כמו לראות רוח רפאים": כשינאי בונה, תושב הנגב המערבי, צלם טבע ומתנדב ברשות הטבע והגנים, פתח את מצלמות השביל שהתקין במיקומים שונים במרחב הדרום, הוא לא האמין למראה עיניו – נמנמני סלעים, מכרסם לילי קטן ונדיר, שארץ ישראל היא גבול תפוצתו הדרומי וכמעט בלתי אפשרי לצפות בו בטבע.

"אני לא אשכח את הרגע בו עברתי על הצילומים מאותה מצלמת שביל וראיתי את הנמנמן סלעים לראשונה בחיי. לקח לי קצת זמן לבדוק, לשאול ולאמת שמדובר בנמנמן סלעים. הופתעתי מאד, בעיקר כשהבנתי שזה אחד מבעלי החיים היותר נדירים בארץ שלא פשוט לראות ובטח לתעד אותו. במהלך ארבע השנים האחרונות בהן אני מציב מצלמות שביל במרחבי הדרום הצלחתי עד היום לתעד חמש פעמים נמנמני סלעים. כל צילום של נמנמן סלעים ריגש אותי מחדש ומלמד אותי עד כמה הייצור הקטנטן הזה חמקמק ומאתגר לתיעוד. אמנם אנחנו חיים במדינה קטנה אך עם הזמן אני מבין עד כמה מגוון בעלי החיים פה גדול יותר ממה שדמיינתי ועד כמה חשוב שנמשיך לשמור על מרחבי הטבע שנותרו בארצנו", הוא אומר.

עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, מוסיף שנמנמן הסלעים הוא סוג של עכבר קטן וחמוד, אוכל כל, ששוקל בין 30-50 גרם ואורך גופו וזנבו כמעט שווים ולעיתים הזנב אף ארוך יותר. "הנמנמן אוכל זרעים ופירות, אבל גם חרקים למיניהם. המופע שלו מיוחד מאוד עם אפרכסות ועיניים גדולות. הוא פעיל בלילה ויש לו מסיכת פנים שחורה, קצת כמו זורו. גם בזנב יש פרווה ארוכה, בדומה לסנאים. בישראל יש שני סוגי נמנמנים – נמנמן סלעים ונמנמן עצים, ששניהם מטפסים מעולה כי יש להם אצבעות ארוכות והזנב נותן להם שיווי משקל ומאפשר להם לדלג בין סלעים או לטפס על ענפים. לרוב, רואים את נמני הסלעים בהר הנגב על עצי האלה אולם התצפית הזו, בנגב המערבי, על קרקע הלס, היא מעניינת ויוצאת דופן, כי האוכלוסייה הזו פחות מוכרת. אפשר לראות בסרטונים כיצד הנמנמן מטפס בקלות על אשל הפרקים ואיך הוא רץ על הענפים כשהזנב משמש לשיווי משקל מושלם", הוא אומר.

נמנמן הסלעים הוא מין שמוצאו בערבות מרכז אסיה וכיום, הוא מצוי בצפון אפריקה ובמערב אסיה. נראה כי בעבר הייתה תפוצתו בארץ ישראל גדולה יותר ורציפה, אך בשל פגיעה בשטחים הפתוחים ותנופת הבניה והפיתוח, הוא נחשב היום לנדיר למדי. נמנמן הסלעים חי באזורי חורש, בין סלעים, בטרסות חקלאיות וכן ביישובי האדר באזור הערבה. אויביו, לדברי בלבן, הם דורסי לילה, נחשים ויונקים טורפים, בעיקר דלק הסלעים.

בתוך כך, דווקא בתקופה הזו המדינה רוצה לקחת מחצית מכספי הקרן לשטחים פתוחים, שאמורה לטפל בפגעי המלחמה בצפון ובדרום, ביניהם שטחי המחיה של נמנמני העצים, ולהשקיע אותו בשטחים עירוניים, בניגוד למטרות המקוריות שלה. אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, אומר כי "ההחלטה שמקדם משרד האוצר פוגעת בקרן שמתפקדת היטב ובעלת תרומה משמעותית לפיתוח סביבתי ונופי בישראל, מהדרום ועד הצפון. הקרן מקדמת פרויקטים מכל הרמות ומאפשרת את הפיתוח והשיקום של שטחים פתוחים משמעותיים, שאין להם מקור תקציב אחר, ויש להם השפעה חוצת גבולות, על ציבור רחב ביותר. ככל שנדרש תיקון, לאור הגידול באוכלוסייה ושינוי האקלים, ישנו צורך עולה וגובר בשטחים פתוחים גדולים ומתפקדים, לצורך הציבור והטבע, לכן הממשלה צריכה להגדיל את התקציב של הקרן ובטח שלא לקצץ אותו".