יתושות נגועות בקדחת הנילוס המערבי אותרו בחבל יבנה סמוך לאשדוד

צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים וכן מאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. כאשר הבדיקה הווירולוגית מעידה על כך שהיתושות נגועות בווירוס הגורם למחלת קדחת מערב הנילוס, מוציא המשרד להגנת הסביבה לרשות הרלוונטית התראה ודרישה מיידית לטיפול במפגע.

\במהלך השבוע האחרון נלכדו יתושות הנושאות את וירוס קדחת מערב הנילוס בחבל יבנה (ניר גלים, גבעת וושינגטון וישובים נוספים), במועצה אזורית ברנר, בלוד וברמלה וכן במועצה האזורית חבל מודיעין.

בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים. האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אך הציבור נדרש להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו'). רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ וחלילה אף לחלות.

כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. מסתמן כי בשנה זו, ככל הנראה עקב שינויים במזג האוויר, הן הקדימו להופיע. על פי נתוני משרד הבריאות גם היקף התחלואה הוא גבוה ביחס לשנים קודמות. המשרד להגנת הסביבה מבקש מכלל הרשויות בישראל לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך ניטור זחלי יתושים, ובמידת הצורך להדבירם בטרם מתפתח מפגע. כמו כן, המשרד קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים, זאת במטרה לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.

כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:

* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.

* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.

* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.

* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:

* ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.

* להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.

* להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.

* להתקין רשתות על חלונות ופתחים.

המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי. מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.

מחלת קדחת הנילוס המערבי

משרד הבריאות מעדכן כי עד כה אובחנו 153 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, 11 אנשים נפטרו מהמחלה עד כה. בתוך כך נמצאו יתושות נגועות גם בדרום הארץ. לדברי גורם בכיר במערכת הבריאות, קיים חשש שמספר הנדבקים הכולל מגיע ללפחות 300 איש, מחציתם ללא סימפטומים.

מחלת קדחת מערב הנילוס נגרמת בשל הדבקה בנגיף השוכן בטבע בקרב ציפורים. מהלך המחלה מתחיל ביתושות העוקצות עופות ומעבירות אליהם את הנגיף, שממשיך לחיות בגוף העופות. בשלב הבא היתושות שוב עוקצות, ומעבירות את הנגיף לבעלי חיים ולבני אדם.
 
מדובר במחלה קלה על פי רוב, אך היא עלולה לגרום גם לתחלואה קשה ולתמותה. לרוב ההדבקה חולפת ללא תסמינים. בחלק מהמקרים מופיעה מחלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימניה כוללים חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. 

המחלה אינה עוברת מאדם לאדם. בסיכון גבוה נמצאים חולים במחלות כרוניות הגורמות לדיכוי מערכת החיסון, חולי סרטן בעלי מערכת חיסונית ירודה, תינוקות וקשישים. על פי הספרות הרפואית, הנגיף עובר בטבע על ידי יתושות נגועות בלבד, ואין עדויות המצביעות על הדבקה מבעל חיים לבני אדם.  נגד הנגיף אין חיסון לבני אדם. נכון להיום חיסון קיים רק להגנה בסוסים. 

מהם סימני האזהרה הדורשים פנייה למיון לאחר עקיצת יתושה?
• חום ממושך מעל שבוע. 
• הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה. 
• אי מתן שתן מעל 10 שעות.
• נשימות מהירות (מעל 20 בדקה במבוגר, מעל 40 בדקה בילד). 
• ירידה במצב ההכרה. 
• רתיעה מאור.
• כאבי ראש חריגים בעוצמתם או כאלה המעירים משינה.