15 שנה לרצח המחריד: האדמו"ר האשדודי שובר שתיקה
12.07.26 / 13:12
האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא באופן נדיר מספר בראיון על אחיו שנרצח: להגיע למעלת קדושה כזו זה לא מוגבל למשפחה כזו או אחרת, מי שלומד תורה ומתפלל להקב"ה – זוכה. שמירת העיניים זה לא עניין של סגולה, זה תלוי בהשתדלות. השקידה שלו היא דבר חריג גם במושגים של המתמידים הגדולים ביותר בישיבה. ומה עושים לקירוב הגאולה?
בראיון נדיר ומיוחד לעיתון 'הדרך', האדמו"ר בנש"ק רבי יקותיאל אבוחצירא שליט"א אחיו של האדמו"ר הבבא אלעזר זצ"ל מעלה פנינים יקרים והדרכות מעשיות של תורה וחיזוק, בשילוב זכרונות קודש על אחיו הגדול.
היום (ראשון), כ"ז בתמוז, ימלאו 15 שנה להסתלקותו הטראגית של אחיו הגדול, האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל, שפטירתו הותירה רושם עצום של כאב, הלם וזעזוע על כל בית ישראל.
בקודש פנימה: "כל מה שיש לנו", מספר רבי יקותיאל במהלך השיחה הנוכחית, "הכול מהכוח של אבותינו הקדושים למעלה בקודש. שום דבר לא שלנו. הכול זה תפילות וזכות אבות, והם עבדו מאוד קשה כדי להגיע לדרגות הללו".
"בהלוויה של מור אבי (הבבא מאיר זצוק"ל), מרן בעל "שבט הלוי" הרב וואזנר זצ"ל שהיה מגיע אליו בכל ראש חודש – אמר שנשמה של מור אבי (סידנא בבא מאיר), היא נשמה שיורדת פעם באלף שנים". זה באמת נכון שהייתה לו ולמור זקני (סידנא בבא סאלי), נשמה גבוהה, אבל הדרגה שהם הגיעו אליה, היא גם בזכות ההתמדה שלהם, בזכות עבודת ה' והנהגות הקדושה שהם סיגלו לעצמם. קדושה לא יכולה לחול בלי דביקות בתורה הקדושה.
"ראינו בבית כל הזמן תורה וקדושה, וזה מה שינקנו ונשמנו בזכות האופן שבו ההורים שלנו גידלו וחינכו אותנו. ובגלל שראינו את מור אבי ומור זקני מול העיניים כל הזמן, זה גרם לנו, לכל האחים, ללמוד כמותם ולהיות בעבודת ה' כמותם, וזה מה שמקדש באמת, כי רק להיות ממשפחה כזאת או אחרת זה לא מספיק".
הפרט הבא שלא ידוע לכולם, אבל כאשר רבי יקותיאל היה רק בגיל 5, כשהמשפחה עדיין היה במרוקו בתקופה בה כיהן האב, הגה"ק רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל כרבה של העיר ארפוד, נפטרה אם הבנים - הרבנית הצדקנית מרת שמחה ע"ה, בגיל צעיר מאוד, ביום תשעה באב תשכ"ה.
כמה חודשים לאחר מכן עלתה המשפחה ארצה באדר תשכ"ו. תחילה התגוררה בעיר יבנה, ולאחר מכן עברה לאשדוד. בכור הבנים, רבי אלעזר זצ"ל שהיה אז כבן 18, פנה תחילה לישיבת 'הרמב"ם' בתל אביב בראשותו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם חפוטא שליט"א, ולאחר מכן עבר לישיבת "פורת יוסף" בירושלים.
"בתקופה ההיא", זוכר הרב, "היו זמנים שלמדנו יחד בישיבת "פורת יוסף", למרות הפרשי הגילים ביננו – בגלל שלא היו אז ישיבות קטנות בשבילי. והגדלות שלו היתה מן המפורסמות. כולם ראו שהשקידה שלו היא דבר חריג גם במושגים של המתמידים הגדולים ביותר בישיבה.
ההתמדה של רבי אלעזר
"הוא היה לומד ברצף, בלי הפסקות, והיו מקרים שהוא גם הסתגר בחדר במשך שלושה ימים, לרבות הלילות, ולמד בהתמדה ברצף בלי לצאת החוצה. יום ולילה לא ישבותו. כולם ידעו שרבי אלעזר הוא משהו אחר.
"ומכאן למעשה הגיעה הקדושה שהוא זכה לה. לפעמים באים לכאן בחורי ישיבות ואברכים ושואלים איך משיגים קדושה, והאמת היא שכל אחד יכול להשיג קדושה.
זה לא מוגבל למשפחה כזו או אחרת, ומי שלומד תורה ומתפלל להקדוש ברוך הוא ומתאמץ להגיע לזה – באמת זוכה.
"גם לגבי שמירת העיניים שהייתה לרבי אלעזר וכולם דברו עליה – מי שמבקש לשמור את העיניים ומתאמץ בשביל זה, הקדוש ברוך הוא מסייע לו שיזכה לשמור את עיניו. זה לא עניין של סגולה, זה תלוי בהשתדלות, רק בהשתדלות".
ודווקא בגלל שרבי אלעזר היה אדם כל כך גדול והגיע למדרגות כה גבוהות בתורה ובקדושה - מדוע הוא נפטר דווקא בצורה הזו?
"יש בזה הרבה דברים, ויש כאן תיקון גדול וגם כפרה על הדור ודברים עמוקים שאין לנו את השגה בהם. לא הכול אנחנו יכולים לדעת. כשצדיקים הולכים במיתה כזאת, זה דומה למוסר נפש על קידוש השם ואף פעם לא נדע כמה גזירות התבטלו בזה".
ואם יש אנשים רחוקים ששואלים, מה התשובה להם?
"לא רק רחוקים שואלים, כי גם אנשים יראי שמים יכולים לשאול את זה. אבל מי יכול לעמוד בסוד קדושים?"
"זה דברים שרק בעתיד נזכה לדעת אותם, אבל אין ספק שהיה בזה הגנה גדולה על הדור".
לקרב את הגאולה
אנו נמצאים בימי בין המצרים, ימים שבהם עם ישראל מתאבל על חורבן בית המקדש, וקשה לנתק את תחושת האבל מהמצב הקשה שבו עם ישראל נמצא היום, כאשר אויבינו חורשים עלינו רעה השכם והערב, ויש גם צרות רבות בתוך המחנה, איך אנחנו, אנשים פשוטים, יכולים להביאו לקירוב הגאולה?
"כל מעשה טוב שאדם עושה, כל התגברות קטנה וכל הרהור תשובה, הם לא ספק מקרבים את הגאולה. אבל הניסיון הגדול של הדור שלנו ומה שחסר באמת בשנים האחרונות, זה להיות עם אמונת צדיקים פשוטים. לדעת לא לדבר סרה בחכמי הדור, ולקבל את מה שהם אומרים בהכנעה וביראה".
"לעיתים אדם חושב שהוא בין יותר טוב או שהרב לא יודע, ואז בבית הוא מביע את דעתו מול בני משפחתו, בשקט או בקול, והמסר הזה מחלחל אליהם ויש לך השפעה לא טובה על הבנים שלו".
"אם אדם מקבל בפשטות ובתמימות את מה שאומרים חכמי הדור בלי לדבר סרה באיש – זה מביאה ברכה גדולה לו ולמשפחתו ומבטל הרבה קטרוגים מעל עם ישראל".
"יש אנשים פשוטים שאתה רואה אותם, כאלה שמתפללים שלוש תפילות ביום ורק קובעים עיתים לתורה זמן קצוב, ותראה עליהם שאף פעם הם לא יגידו אף מילה רעה על מישהו. לפעמים אדם חושב שהוא חכם ולמד קצת – אז אם הוא יקבל את מה שאומרים חכמי הדור, כאילו הוא פחות חכם. זה לא נכון. תמימות לא סותרת את החכמה.
(את הראיון ערך אחיה ביתן עבור עיתון הדרך)
תמונות וצילומים: ארכיון אהרון מיכאלי
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
