זינוק בתחלואת הקורונה, באסותא אשדוד מסבירים את הסכנות

בקופות החולים חשים בעלייה בתחלואת הקורונה בשיעור  של כ 30% ומדובר רק במטופלים שדיווחו לרופא המשפחה שלהם, וכי חלק מהחולים מבצעים בדיקות ביתיות ואינם מדווחים על כך לרופא ומכאן יש להניח שמדובר בעלייה של כ40% לפחות.

מנגד, במשרד הבריאות אומרים שחלה התמתנות בעלייה במספר המאושפזים בעקבות קורונה. "על פי הנתונים המתקבלים מ-15 בתי חולים כלליים, נכון לאמצע ספטמבר, חלה עלייה של כ-10% במספר זה לעומת אמצע אוגוסט, זאת לעומת עלייה של כ-40% בחודש שלפני כן".

פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד:

"בשלושת החודשים האחרונים אנחנו עדים לגל תחלואה מעט יותר משמעותי של מחלת הקורונה, וכעת אנחנו בעיצומו של הגל", עם זאת, הוא מבקש להרגיע: "לא מדובר באותם גלים אדירים כפי שראינו ב-2021-2022, אז נדבקו מאות אלפי ישראלים אחד אחרי השני, ומחלקות האשפוז התמלאו. מאז תחילת הקורונה, יש כל הזמן תחלואה, לעיתים קצת יותר וקצת פחות, זה בא בגלים, ורוב הזמן זה פשוט לא מעניין את הציבור".

לדבריו, העלייה בגל הנוכחי ניכרת בעיקר בקרב מאושפזים, רובם מבוגרים עם מחלות רקע. "אנחנו כמעט ולא רואים בבתי החולים חולי קורונה שאינם סובלים ממחלות רקע, ובטח שלא פוגשים בצעירים שמתאשפזים בעקבות קורונה, בניגוד לעבר טרם החיסונים, אז אושפזו גם בני 50-40 עם קורונה קשה".

לעומת זאת, הוא אומר כי בקרב מבוגרים ואוכלוסיות בסיכון עדיין נרשמים מקרי תמותה. פרופ' ברוש מציין כי בשנת 2024 הקורונה גרמה ליותר חולים ומקרי מוות מכל נגיף נשימתי אחר, כולל שפעת. "עם זאת, חשוב לזכור כי הקורונה אינה מחלה עונתית, כלומר התחלואה בה נמשכת לאורך כל השנה".

פרופ' ברוש מציין כי וריאנטים חדשים ממשיכים להתפתח, בעוד החיסוניות דועכת עם הזמן. לדבריו, רוב הצעירים התחסנו בשלוש מנות לפני כארבע שנים. "בשנים אלה ייתכן שלא פגשו בנגיף, כלומר לא פיתחו חיסוניות כתוצאה מהדבקה, ולכן חווים מחלה משמעותית יותר".

על רקע העלייה בתחלואה, מציין פרופ' ברוש גם את הירידה בשיעורי התחסנות בקורונה בשנים האחרונות. "אם בשנים 2021-2020 ישראל הייתה אור לגויים, ועשינו את מבצע החיסונים הכי מהיר ויסודי, בשנה האחרונה הנתונים בישראל הם בין הגרועים במדינות המערב. בשנה שעברה חיסנו בישראל פחות מ-50 אלף ישראלים, זאת לעומת סקנדינביה שם חיסנו בין 60%-70% מהמבוגרים, ואפילו בארה"ב, שם יש התנגדות רבה לחיסונים, הצליחו לחסן כ-40% מהאוכלוסייה בסיכון, כאשר בישראל הנתון עומד על כמעט אפס".

הסיבה העיקרית לנתוני ההתחסנות הנמוכים היא חוסר מודעות והכוונה של הציבור:

"עשינו עבודה רעה מאוד בשנתיים האחרונות. משרד הבריאות וקופות החולים כשלו בהסברה לאותן אוכלוסיות בסיכון כי יש לקבל חיסון קורונה כל שנה, בדומה לשפעת, כך שגם מי שרואים ערך בחיסונים, לא מתחסנים כי הם לא יודעים בכלל שכדאי להם".

לטענתו, סיבה נוספת היא ההתנגדות לחיסונים – תופעה הולכת וגוברת הן בישראל והן בעולם, בייחוד לחיסוני קורונה. "בתקופת הקורונה רבים חשו שהחיסון נכפה עליהם, ובמקביל לכך הופץ הרבה מאוד מידע מוטעה נגד החיסונים. אני משוכנע שגם אם נעשה קמפיין מאוד טוב כיום, הרבה אנשים יחששו להתחסן, ויש לפעול בנושא". 

ההמלצות המעודכנות

לפי ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות, מתן חיסון נגד נגיף קורונה מומלץ לבני 65 שנים ומעלה וכן לבני חצי שנה עד 64 שנים, המשתייכים לאחת מקבוצות הסיכון: מי שסובלים ממחלות כרוניות, בהן מחלת כליות, מחלת ריאות כרונית ומחלות לב, מעשנים דיירים במוסדות גריאטריים, בתי אבות ודיור מוגן.

פרופ' טל ברוש: "בשנה שעברה חיסנו בישראל פחות מ-50 אלף ישראלים, זאת לעומת סקנדינביה שם חיסנו בין 60%-70% מהמבוגרים, ואפילו בארה"ב, שם יש התנגדות רבה לחיסונים, הצליחו לחסן כ-40% מהאוכלוסייה בסיכון, כאשר בישראל הנתון עומד על כמעט אפס"

פרופ' ברוש מציין כי ההמלצות המעודכנות מיישרות קו עם מדינות אחרות בעולם, כגון בריטניה, ארה"ב ומדינות סקנדינביה. לפיהן, לבני 65 ומעלה השוהים במוסדות גריאטריים, בתי אבות או דיור מוגן מומלצת מנת חיסון נוספת לאחר שישה חודשים, כלומר שתי מנות לשנה. חיסון פעמיים בשנה מומלץ גם לבני 75 ומעלה ללא קשר למצבם הבריאותי. ניתן לחסן גם אנשים שאינם משתייכים לקבוצות הסיכון, המעוניינים להפחית את הסיכון להדבקה ולתחלואה מהנגיף.

מהחודש הבא, החיסונים הזמינים בקופות החולים יהיו מתוצרת נובהווקס –

חיסון שבו לוקחים את חלבון הספייק של נגיף הקורונה ומייצרים אותו במעבדה. אחרי ההזרקה הגוף מזהה את החלבון כגורם זר ולומד להילחם בו. מדובר בחיסונים שפועלים בטכנולוגיה אחרת מחיסוני הקורונה שניתנו עד כה בישראל, שפועלים בטכנולוגיית mRNA. "גם החיסון הזה עבר מחקרים מדעיים, והוא בטוח מאוד לשימוש", מציין פרופ' ברוש, "יש פה גם עניינים פיננסיים שלא צריך לבטל אותם באשר לעלות החיסונים והבחירה בחיסונים אלה". החיסון מתאים לבני 12 ומעלה, מה שיאלץ את משרד הבריאות למצוא פתרון עבור ילדים בקבוצות סיכון.

בדומה לשנה שעברה, החיסונים שיינתנו הם נגד זן JN.1, בהתאם לעמדת ארגונים בינלאומיים והועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות. "ההבנה היא שההבדלים שהנגיף עשה בשנה האחרונה הם לא מאוד דרמטיים, ולכן סביר שהחיסונים יהיו יעילים גם עבור הזנים שמסתובבים כעת", אומר פרופ' ברוש.

ד"ר וקסלר מסכמת ש"נגיף הקורונה לא הולך להיעלם בקרוב, והחיסון מפחית באופן משמעותי את הסיכון למחלה קשה, לסיבוכים ולאשפוז. היא מדגישה כי "כל מי שחולה צריך להימנע מהגעה למקומות הומים ומהשתתפות בהתקהלויות. זה צעד פשוט של אחריות אישית שיכול להפחית הדבקות רבות".