התעשיות הביטחוניות הן הסיפור הכלכלי החם; כך אשדוד תהנה מהן

התעשיות הביטחוניות של ישראל חוות תקופת פריחה חסרת תקדים עם הזמנות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר בשנה וכשאשדוד נמצאת בלב העשייה.

אלתא ואלבטק, שתי החברות הביטחוניות המובילות בעיר, המעסיקות כבר היום אלפי עובדים, צפויות להרחיב משמעותית את פעילותן.

הביקוש העצום למוצרים ביטחוניים ישראליים, שהוכיחו את יעילותם במערכות ההגנה וההתקפה בזירות השונות, מוביל לגל גיוס עובדים חדש שצפוי להשפיע ישירות על כלכלת העיר.

החברות פועלות כעת שבעה ימים בשבוע בקצב ייצור מלחמתי, ומתמודדות עם האתגר של עמידה בקצב ההזמנות הגובר.

בשנה האחרונה קלטו התעשיות הביטחוניות ביחד כ-5,000 עובדים חדשים, בעיקר לייצור וללוגיסטיקה, אך גם להנדסה ולפיתוח. 
לדברי בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, הייצור עובד כיום בקצב מקסימלי, כולל משמרות סביב השעון, על מנת לעמוד בביקוש. "אנו בעיצומה של מגמת גיוס נרחבת, אך נדרשים עוד אלפי עובדים כדי לעמוד ביעדים העתידיים".

התעשיות הביטחוניות בישראל התבססו תמיד על תווית ה"הוכח בקרב" ועל הביצועים המצוינים של צה"ל ובשנה  האחרונה היה להם הרבה מה להוכיח.

היתרון הגדול של התעשיות היה תמיד חיבור ישיר לצה"ל, כאשר רבים מהמהנדסים ואנשי הייצור שלהן משרתים במילואים ביחידות שמפעילות את הציוד שהם מייצרים, וחוזרים מהשטח עם תלונות והצעות לשיפורים, מה שהביא לקפיצת מדרגה לאחרונה וגם לסטארט אפים חדשים.

ההזמנות מישראל עצמה:

בעקבות המלחמה ובעקבות העיכובים של הגעת נשק ופצצות לישראל, הוחלט סוף סוף בממשלה לחזור ולהקים בישראל מפעלים שייצרו בעצמם רכיבים לצה"ל (במקום היבוא) ולמלא את המחסנים שהתרוקנו במלחמה בנשק ועזרים מלחמתיים כחול לבן, בהתבסס גם על הסיוע האמריקני המיוחד למלחמה שפרצה והסכנה מאיראן ומדובר במיליארדים רבים.

ההזמנות מהעולם:

החברות המובילות בתחום יצוא הנשק של ישראל – אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית – מדווחות על עלייה של יותר מ-25% בהזמנות, שהסתכמו בכ-63 מיליארד דולר עד סוף הרבעון השלישי של 2024 (קצב של כמעט 100 מיליארד בשנה).

הביקוש למערכות כמו כיפת ברזל, חץ ומערכות הגנה לטנקים רק ממשיך לגדול.

השוק ההודי:

התעשיות הביטחוניות מישראל נהנות גם מהזמנות גדולות מהודו – שרק ילכו ויגדלו עקב גידול משמעותי ביותר בתקציב הבטחון ההודי (שנועד בעיקר לרכישת ציוד בטחוני).

הודו היא לקוחה ביטחונית משמעותית של ישראל – והתעשיות הביטחוניות בוודאי ישמחו לדעת כי תקציב הביטחון ההודי 2026-2025 צפוי לצמוח ב־כמעט 10% לכ־80 מיליארד דולר - כאשר הפילוח התקציבי כולל יותר מרבע לטובת רכש.

החברות הביטחוניות הגדולות הישראליות כבר יצרו לעצמן יתרון בהודו, שעשוי להועיל להן גם במשיכת חלק נכבד מתקציב הרכש ההודי הקרוב.

פילוח הרכש הביטחוני ההודי המיועד כולל כ־5.6 מיליארד דולר לחיל האוויר ומנועי מטוסים, כ־2.8 מיליארד דולר לצי שמתמודד עם ניסיונותיה של סין להרחיב את השפעתה במרחב אסיה־פסיפיק, וכן 7.3 מיליארד דולר לטובת "ציוד אחר".

באירופה התחילו לפתוח את פנקסי הצ'קים

גם מדינות אירופה פנו לתעשיות הביטחוניות הישראליות כדי למלא את מחסני הנשק שלהן בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה - אם מחשש שפוטין יפנה את כוחותיו גם אליהן, ואם ממדינות שמסרו ציוד שהיה ברשותן לאוקראינה, ועתה הם צריכים למלא מחדש מחסנים.

הצלחות של צה"ל בשטח מביאות לפרעון שטרות מהיר - כך למשל משרד ההגנה הגרמני מבצע את עסקת הייצוא הביטחונית הגדולה אי פעם, 3.5 מיליארד יורו עבור מערכת החץ-3.

עוד ניתן לציין את חוזה הענק עם סלובקיה, בשווי 560 מיליון אירו, לרכישת מערכת ההגנה האווירית, ברק MX של התעשיה האווירית.  

גם מדינות שהובילו קו אנטי ישראלי חזק במלחמה, שלחו את אנשי הרכש שלהן עם פנקסי צ'קים לישראל לסגור פערים דחופים ביכולות שלהן.

הולנד למשל רכשה לאחרונה טילי נ"ט מרפאל, ומערכות הגנה למטוסים מאלביט.
ספרד, עוד מבקרת חריפה של ישראל, הזמינה מאלביט משגרי רקטות במאות מיליוני יורו.

וזו רק ההתחלה - שכן הפרס הגדול שמחכה לתעשיות הביטחוניות בישראל מאירופה, שנמצאת בלחץ אמריקני גובר להגדיל את הוצאותיהן הצבאיות.

העולם מחכה למהפכת הלייזר של "מגן אור".

אבל נראה שלא רק ההווה אש - אלא גם העתיד הקרוב - משרד הביטחון חתם עם רפאל על עסקה בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים, להרחבה משמעותית של ההצטיידות במערכות לייזר ליירוט, "מגן אור". העסקה הזו מבשרת על עידן חדש במלחמות, עידן הלייזר.

במידה והמערכת הישראלית שתכנס עוד מספר חודשים לפעילות מבצעית, תוכיח את עצמה  - מדובר בעסקאות מול העולם בהיקפים גדולים מאוד.

צוללת ללא צוות - "הקיסרון" מתוצרת אלתא:

קיסרון היא כלי צלילה חדש, בלתי מאויש מתוצרת חברת אלתא מערכות הישראלית, המשמשת לאיסוף מודיעין ולפעילות חשאית בסמוך לחוף, ללוחמה נגד צוללות ולאיתור מוקשים ימיים היתרון בכך שהוא לא צריך להיות מאויש ע"י אנשי צוות – הוא אדיר לצוללת שצריכה לשהות זמן רב מאוד בים.

אורכו של הקיסרון הוא מעט יותר מעשרה מטרים. לשם השוואה, צוללת אח"י דרקון מתוצרת טיסנקורפ, שתימסר לצה"ל במהלך 2025, היא באורך של כ–70 מטר.

עתה הצי הגרמני מתכוון להרחיב את יכולותיו בשנים הקרובות ומפקד הצי רוצה לרכוש מידית את הקיסרון, לפחות 3 מהם, מה שעשוי להכניס לאלתא כ200 מיליון דולר.

עד היום, התעשייה האווירית ייצרה שתי צוללות כאלה. מלבד המגעים מול גרמניה, היא נמצאת בתהליך למכירתן לחיל הים ולמדינות נוספות.

מעיל רוח להגנה על טנקים והזווית האשדודית

השבוע נחתם הסכם בין רפא"ל למשרד ההגנה ההודי לציוד אלפי טנקים הודים במערכת ההגנה הישראלית ולעסקה פוטנציאל לאלפי מעילי רוח נוספים.

באשדוד פועלת חברת אלבטק שבין היתר מעניקה שרות לחברה הביטחונית רפא"ל ומייצרת רכיבים למערכת ההגנה הישראלית על טנקים– "מעיל רוח".

סטארט אפים ביטחוניים כחול לבן

במקביל למלחמה,יצאו לדרך שלל סטארט אפים ביטחוניים חדשים של קצינים שחזרו עם רעיונות חדשים מעזה ומלבנון, ופגשו קרנות השקעה להוטות.

סטארט אפים קצת יותר ותיקים, כמו העין השלישית, נקסט ויז'ן, רובוטיקאן ואחרים, צברו הזמנות בעשרות ולעתים במאות מיליוני שקלים, שהציבו אותם במסלול גידול יציב לשנים הבאות.

אלתא האשדודית:

משרדי החברה הראשיים של אלתא מערכות בע"מ ממוקמים באשדוד על שטח של 13,000 מ"ר -  מזרחית לרובע ג. מדובר בחברה של התעשיה האווירית, המתמחה בלוחמה אלקטרונית ונחשבת גם ליצרנית המכ"ם הטובה בעולם.  אלתא שותפה מלאה בייצור שכבות ההגנה האוויריות -  כיפת ברזל, שרביט הקסמים וחץ 3 וגם לשכבת ההגנה לטנקים - "מעיל רוח" וכל אלו צפויים לביקוש הולך וגובר בעולם בעקבות ההצלחות שלהם בשטח.

החברה מעסיקה היום כ4500 עובדים כש-90% מהם - מדענים, מהנדסים, תוכניתנים, הנדסאים וטכנאים ובעקבות הביקוש וההתפתחות, נראה שהיא תצטרך לגייס מאות עובדים נוספים.

קודם למלחמת חרבות ברזל ,הסתכמו מכירות אלתא  בכ-2 מיליארד דולר, כש-70% מהסכום הגיעו מייצוא על פני 70 מדינות. כעת נראה שהמכירות שלה יזנקו משמעותית

אלבטק האשדודית:

קבוצת הבת של אלתא (בשותפות קבוצת אבו)"אלבטק טכנולוגיות", שמעסיקה כ1200 עובדים ואמורה לגייס עוד כ500, תעביר ממש בקרוב את פעילותה באשדוד וממקומות נוספים בארץ לפארק ההיי-טק שמוקם באשדוד.

כל שצריך עכשיו לעשות באשדוד הוא למנף את הבסיס הקיים של מפעלים ביטחוניים, כדי למשוך לכאן עוד 2-3 מפעלים רציניים שישדרגו את כלל העיר, כמו שעשתה אלתא לעיר.