"הרצון להגיע לפסגה בוער בי": האתגר המורכב של תושבת אשדוד

סוניה שכטמן (28) מאשדוד יוצאת לאתגר טיפוס הרים מורכב שיהפוך אותה לישראלית הראשונה שכובשת את פסגת לנין בקירגיסטן.

המטפסת החוותה, שהיא מדריכת טיולי טרקים ומטפסת הרים מנוסה, הגיעה למסע הזה באופן בלתי צפוי לאחר שטיול מאורגן שהייתה אמורה להדריך בקירגיסטן בוטל בעקבות המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן.

במקום להתאכזב, שכטמן החליטה להפוך את המשבר להזדמנות ולצאת לבד למסע שמזמן חלמה עליו. עם כרטיסי הטיסה שכבר היו בידיה, היא קיבלה החלטה נועזת לטפס אל פסגת הר לנין שגובהו 7,134 מטר - אחד האתגרים האלפיניסטיים הקשים ביותר באסיה המרכזית.

נקודת המפנה הלא שגרתית במסע היא שבמקום הכנה של חצי שנה כמקובל לקראת טיפוס מסוג זה, שכטמן התחילה להתאמן רק שבועיים לפני היציאה. מאז היא מקיימת שגרת אימונים אינטנסיבית כפולה בוקר וערב. בבניין שבו היא שוהה בעיר הבירה בישקק, היא מטפסת כל בוקר 100 קומות על ידי טיפוס של עשר קומות עשר פעמים ברצף, ואחר כך מבצעת אימון כוח ביתי.

לנין נחשב לאתגר אלפיניסטי אמיתי הדורש מיומנות מקצועית, שימוש בגרזני קרח וחבלים, ושליטה בטכניקות טיפוס בגובה רב. האקספדיציה נמשכת כחודש ימים וכוללת ימי הסתגלות רבים למניעת מחלת גבהים. הטיפוס כולל חשיפה לקור קיצוני, רוחות חזקות, סופות שלגים פתאומיות ותנאי מזג אוויר משתנים.

שכטמן מתייחסת לטיפוס הזה כצעד קריטי במסע שלה אל פסגת האוורסט שאליה היא מכוונת בעוד כשנתיים. האוורסט, הגבוה ב-8,848 מטר, גבוה מלנין ב-1,714 מטר בלבד, ולנין נחשב להכנה אמיתית למסעות אל פסגות ה-8,000+ מטר.

בעשורים האחרונים נרשמו בלנין מקרי מוות כתוצאה מסופות שלגים, נפילות לסדקים קרחיים ובצקות ריאה ומוח. הטיפוס נעשה בשיטת "חבל קבוצתי" שבה כל מטפס מחובר לשני האנשים שלידיו, והאחריות ההדדית היא מוחלטת.

שכטמן, שעברה בעבר קורס מקצועי באלפיניזם במרכז אסיה, מסבירה את המניע שלה: "זה לא רק ההר, זה הרבה מעבר. זה המקום שבו הנשימה חוזרת לגוף והמחשבות מתבהרות. העיר שוחקת אותי, אבל ההר מחייה.

"אין בארץ אדם שנשאר אדיש אחרי כל מה שאנחנו עוברים. 7 באוקטובר, מלחמות, אזעקות, אי-ודאות תמידית - הסטרס יושב בתוכנו עמוק. אני מצאתי דרך להוציא את הסטרס הזה בעזרת סטרס מסוג אחר, סטרס טוב שמנקה את המוח".

שכטמן מודעת לסיכונים: "הסיכוי שאעלה לפסגה הוא 50-50. לא חסרות סיבות להפסקה מיידית של המסע - רעידות אדמה, מפולות שלגים, מחלת גבהים, מזג אוויר קיצוני וגם מוות. זה חלק מהמשחק. מה שבטוח - הרצון להגיע לפסגה ולהניף עליה את הדגל הכחול לבן בוער בי".