הצלחה מרשימה לעו"ד האשדודי: ביטל חוב שכ"ט של עשרות אלפי שקלים

לא הבין, ולא ישלם: העו"ד האשדודי יצחק פלביסנקי זכה השבוע להצלחה מפתיעה, לאחר שהצליח - בניגוד לכל הסיכויים - להביא לביטול חוב שכ"ט של לקוח למשרד עורכי דין, כשהסכום עמד על עשרות אלפי שקלים. הביטול התאפשר לאחר שפלביסנקי הצליח להוכיח כי הלקוח לא היה מודע לסעיפי החוזה עליו חתם, בשל אי שליטתו בעברית.

הסיפור החל כאשר א', תושב אשדוד,  פיתח אסטמה עקב עבודתו במפעל בצקים. הוא  פנה לחברה שהציגה את עצמה כחברה למימוש זכויות רפואיות וחתם עמה על הסכם לייצוג מול ביטוח לאומי.

בשלב מסוים קראו לו לפגישה במעמד המנכ"ל ומנהלת המשרד והוסבר לו שהחברה נסגרת, והוצע לו לעבור לטיפול אצל עורך דין שבמקרה הוא מנכ"ל החברה. הלקוח, אדם פשוט ופועל עמל כפיים ולא משכיל, לא הבין מדוע עורך דין צריך להיכנס לתמונה אך נתן בו אמון וחתם על הסכם  שכר טרחה.

מה שא' לא ידע, הוא  שבהסכם הטרחה מסתתר סעיף בו הוא מתקשר עם עורך הדין לצורך תביעת רשלנות כנגד המעביד, מפעל הבצקים, ומחייב אותו בתשלום שכר טרחה לעורך הדין על בסיס  אחוזים מהתוצאה. זאת, כאשר א' ביקש בס"ה לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, ולא היתה לו כל כוונה  לתבוע את המעביד, בודאי שלא העלה בדעתו לשכור עורך דין לייצוגו בעניין. 

 בסופו של יום, לאחר שזכה בקצבת ביטוח לאומי, ביקש לסיים את יחסיו עם עורך הדין אך עורך הדין ניסה להפעיל עליו לחץ שישתף עימו  פעולה לקידום תביעה נגד המעביד ויחתום על טפסים נדרשים לפי דרישת חברת הביטוח. א', שאשתו עבדה במפעל והוא סירב לתבוע את החברה, יבקש שלא להמשיך בהליך בגין כך ספג תביעת שכר טרחה בסך 70,000 ש"ח על הפסד השכר טרחה שעורך הדין היה יכול לקבל מתביעה נגד המעביד.

לפי עצת מכר שהמליץ לו על עורך הדין יצחק פלבינסקי פנה אליו א' והוא שכר את שירותיו. הוא ניהל הליך משפטי ארוך וסבוך שארך 3.5 שנים בבית משפט במהלכו ניתנה גם החלטת ביניים בו נדחתה בקשת עורך הדין התובע להעביר את התיק לבוררות. בנוסף, טען  פלבינסקי כי הסכם שכר הטרחה הינו חוזה אחיד כמו החוזים של חברות הסלולר והבנקים, כך ש'חוק חוזים אחידים' חל עליו וקובע שסעיף בוררות הינו סעיף מקפח בחוזה אחיד שיש לבטלו.

בסופו של דבר  הבקשה נדחתה ועורך הדין לא די שנדרש לוותר על דרישת החוב אלא שאף חוייב בהוצאות בסך 2500 ש"ח.  בפסק דין מנומק  קיבל בית המשפט את כל טענותיו של עורך דין פלבינסקי וקבע חד משמעית שהוכח מעל כל ספק שא' מבין עברית ברמה נמוכה מאוד ומתקשה בדיבור ואינו מבין קרוא וכתוב בעברית, ולכן לא הבין על מה חתם.

בנוסף, נקבע כי  ההסכם לא מנוסח בצורה ברורה גם לקורא עברית ממוצע ויש בו  אי בהירות שפועלת לרעת מנסח ההסכם. בית המשפט  קבע גם כי א' לא התכוון מעולם לתבוע את המעביד ובכלל מדובר בדרישה לקבלת שכר טרחה לפי אחוזים מתביעה תיאורטית שאף אחד לא יכול לצפות מה היה עלול להיות  סופה ומה השכר אותו עורך הדין היה צפוי לגזור ממנה על בסיס אחוזים.