הסכם הממון שנפסל, אימפריית המיליונים והמאבק שלא נגמר

הפרשה המשפטית שטלטלה את אשדוד – ועמדה במרכז שיח ציבורי ומשפטי רחב – ממשיכה להדהד גם לאחר שורה של החלטות חד-משמעיות בערכאות הגבוהות ביותר.

כפי שפורסם באתר 'אשדוד נט', בני הזוג חתמו לפני נישואיהם על הסכם ממון, אשר נועד להסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. במהלך השנים נצברו נכסים רבים, חלקם בהיקפים משמעותיים, ונוצרה מחלוקת חריפה סביב שאלת תוקפו של ההסכם – ובעיקר סביב השאלה האם ההסכם אכן עומד בדרישות החוק.

עם פרוץ ההליך המשפטי, הגישה האישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, במסגרתה טענה כי ההסכם אינו תקף, וכי יש להחיל את מנגנון איזון המשאבים הקבוע בחוק – חלוקה שוויונית של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין.

פסק הדין הדרמטי: ההסכם נפסל – והאיזון הוחל

בחודש ינואר 2025 נתן בית המשפט לענייני משפחה באשדוד פסק דין חלקי דרמטי: נקבע כי הסכם הממון לא אומת כנדרש על פי חוק יחסי ממון, ומשכך – אינו מהווה הסכם ממון תקף. המשמעות: ההסכם נפסל, ובמקומו חל מנגנון איזון המשאבים הקבוע בחוק.

בית המשפט קבע כי כלל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין – לרבות נכסים עסקיים – ייכנסו למסת האיזון, והורה על מינוי רואה חשבון כמומחה מטעם בית המשפט לצורך הערכת השווי וחלוקת הרכוש.

גל הערעורים: מחוזי, בקשות עיכוב, וראיות חדשות

הבעל לא השלים עם ההכרעה. הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בצירוף בקשות לעיכוב ביצוע ולצירוף ראיות חדשות שנועדו – לשיטתו – להוכיח את תוקפו של ההסכם.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשות עיכוב הביצוע, אך בהסכמה דיונית קבע כי הראיות החדשות ייבחנו – לא במחוזי, אלא בחזרה בבית המשפט לענייני משפחה, שיכריע אם יש בהן כדי לשנות את פסק הדין.

במקביל, המשיך ההליך הרכושי להתנהל: המומחה מטעם בית המשפט פנה בבקשות לקבלת מסמכים, והמערער סירב לשתף פעולה – מה שהוביל לצווים שיפוטיים נוספים.

ניסיון לפסול את השופט – ועתירה לבג"ץ

בשלב זה החריף המאבק. הבעל הגיש בקשה לפסילת השופט הדן בתיק, בטענה כי המשך ניהול ההליך – ובפרט עבודת המומחה – בטרם הוכרעה שאלת הראיות החדשות, מהווה חריגה מסמכות ונעילת דעת.

הבקשה נדחתה, תוך קביעה כי מדובר בטענות ערעוריות מובהקות – לא בעילת פסלות.

בהמשך הוגשה עתירה לבג"ץ, שבמסגרתה ביקש המערער לפסול את מינוי המומחה ואף להעביר את ההליך למחוז שיפוט אחר, בטענה לפגיעה באמון הציבור ולמראית פני הצדק.

החלטת בג"ץ: דחייה גורפת וחיוב בהוצאות

בפסק דין מקיף שניתן בינואר 2026, דחה נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, את כל ההליכים על הסף:

ערעור הפסלות – נדחה.

הבקשה להעברת מקום הדיון – נדחתה.

והטענות בדבר משוא פנים, חריגה מסמכות או פגיעה בניטרליות – כולן נדחו אחת לאחת.

בית המשפט העליון קבע כי:

• פסק הדין החלקי של בית המשפט לענייני משפחה עומד בתוקפו.
• המשך עבודת המומחה נעשה בסמכות.
• טענות בדבר "נעילת דעת" או "עננה סביבתית" הן ספקולטיביות ואינן מבוססות.
• אי שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות אינה עילה לפסלות או להעברת מקום דיון.

בסיום, חויב המערער בהוצאות בסך 10,000 שקלים לטובת אוצר המדינה  .

ומה עכשיו?

המשמעות המעשית: ההליך חוזר למסלולו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. הראיות הנוספות שהוגשו יידונו, אך כל עוד לא נקבע אחרת – איזון המשאבים עומד בעינו, והמומחה ממשיך בעבודתו.

כך, לאחר מסע משפטי ארוך שכלל ערעורים, בקשות, עתירות וטענות חריפות – קבע בג״ץ קו ברור: ההכרעה תישאר בידיה של הערכאה שדנה בתיק מראשיתו.

פרשה מקומית שהפכה לסאגה משפטית ארצית – ועדיין לא נאמרה בה המילה האחרונה.

.