המחירון המלא: כך משלמת הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם

מאות מיליוני דולרים בשנה מזרימה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם, במנגנון כלכלי מורכב המעוגן בחוק הפלסטיני. כך חושף ג'ון ספנסר, ראש המכון ללוחמה עירונית באקדמיה הצבאית ווסט פוינט, בתחקיר מיוחד שפורסם ב"USA Today".

המספרים חושפים תמונה מטרידה: אסיר שנשפט לשלוש שנות מאסר מקבל 400 דולר בחודש, בעוד שמחבל שנשפט ל-10 עד 15 שנים זוכה לתשלום של יותר מ-1,500 דולר מדי חודש. זאת בשעה שהשכר הממוצע ביהודה ושומרון עומד על 380 דולר בלבד.

אך לא רק במשכורות חודשיות מדובר. עם שחרורם, זוכים האסירים למענק חד-פעמי של עד 25 אלף דולר, כשגובה המענק נקבע לפי משך המאסר. בנוסף, מובטחת להם תעסוקה במוסדות ממשלתיים, כאשר אסירים ששהו זמן רב יותר בכלא זוכים לעדיפות בשיבוץ. מי שלא מוצא עבודה זכאי לדמי אבטלה, בתנאי שריצה לפחות חמש שנים במקרה של גברים, או שנתיים במקרה של נשים.

גם משפחות המחבלים שנהרגו בפעולות טרור או חוסלו על ידי ישראל נהנות מתמיכה נדיבה דרך "קרן השהידים". הקרן מעניקה קצבה לכל החיים לבן או בת הזוג, וקצבה לילדים עד הגיעם לבגרות, בסכומים הנעים בין 100 ל-1,200 דולר בחודש.

ניסיונות בינלאומיים לעצור את התופעה נכשלו עד כה. ב-2018 חוקקה ארצות הברית את חוק טיילור פורס, המתנה סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית בהפסקת התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם. אלא שבמקום להיכנע ללחץ, הרשות הפלסטינית דווקא הרחיבה את מעגל מקבלי התשלומים. לאחרונה צורפו לרשימה 900 אסירים מעזה ועשרות אלפי "שהידים" חדשים, כולל מעורבים בפיגועי 7 באוקטובר.

גורמים בכירים מעריכים כי עם חזרתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן, והרחבת הסכמי אברהם, יופעל לחץ מחודש להפסקת התוכנית. עם זאת, באזור הסובל מאבטלה גבוהה והזדמנויות תעסוקה מוגבלות, התוכנית הפכה למקור הכנסה משמעותי עבור משפחות רבות. "בחברה שבה השכר הממוצע הוא 380 דולר, התוכנית הזו הפכה לגלגל הצלה כלכלי", מסביר ספנסר, "גם עבור אנשים שבמצב אחר לא היו שוקלים לפנות לטרור".

ב-2014, בניסיון להדוף את הביקורת הבינלאומית, העבירה הרשות הפלסטינית את האחריות הפורמלית לתשלומים לידי אש"ף. אולם היה זה שינוי קוסמטי בלבד - התשלומים ממשיכים לזרום, והתמריץ הכלכלי לטרור נותר על כנו.