החיוך שהמיס את הקרח / כך ניצל המשגיח ממוות נוראי במקפיא

בימים אלו של בין המצרים ובפרט בסמוך ונראה לקראת יום תשעה באב, כידוע שיש להתחזק מאוד ובעיקר במידות של בין אדם לחבירו ולהאיר פנים לשני כדי להרבות אהבת חינם שהרי בעוון שנאת חינם נחרב בית המקדש.

אחד הסיפורים היפים בענין של הארת פנים ובין אדם לחבירו שהינו ידוע בהיכלי התורה והמוסר זה היה על אותו יהודי שבזכות אמירת "ערב טוב" לגוי הניצב בפתח המפעל – נצלו חייו.

לסיפור זה גרסאות שונות, אך הגיעה אלינו לאחרונה עדות מדוייקת של הסיפור עם השמות והמעניין שבדיוק בימים אלו מציינים את היאהר צייט של בעל המעשה איש החסד ותלמיד חכם רבי ישראל בן רב דוב ברקוביץ' זצ"ל, הנמנה על חסידי ויז'ניץ - שמלאו 34 שנים לפטירתו.

חילוץ פלאי מתוך הפריזר הקפוא - סיפור שטלטל את אנגליה בזכות המילים - "ערב טוב"

בעיר סטנפורד היל שבלונדון, מחוז יהודי בעל חסד גדול, התגורר הרב ישראל ברקוביץ' זצ"ל. סיפור נס הצלתו המופלא מחדר הקירור במשחטה אירלנד, טלטל את אנגליה והפך לסמל לכוחה של מילה טובה. את הסיפור מספר בנו, רב נחמן ברקוביץ', חסיד ויז'ניץ, שנולד יחד עם אחיו הקטן לאחר המאורע הזה.

הרקע המלא:

בשנת תש"ל (1970), כאשר התגוררה של המשפחה בלונדון, חיפש רבי ישראל, שהיה תלמיד חכם גדול וירא שמים, פרנסה בכל מקום אפשרי. "גרנו בלונדון אז," מספר רב נחמן, "ואבא חיפש פרנסה בכל מקום שאפשר".

הישועה הגיעה כשנודע להם שמחפשים משגיח כשרות במשחטה גדולה באירלנד. כפי שרב נחמן מדגיש: "אירלנד זו כמו מדינה נפרדת מאנגליה, אבל זה מיבשת אנגליה". באותה תקופה, המצב באירלנד היה מורכב בשל פעולות המחתרת האירית IRA אך למרות זאת, החליטה המשפחה לעבור לשם.

העבודה במשחטה:

במשחטה עבדו שני משגיחים - רבי ישראל ומשגיח מוסף, יהודי מבוגר כבן שבעים "אבא סיפר לנו כמה פעמים", מתאר רב נחמן, "והוא אפילו הדגים לנו איך הוא היה מודד את הקור". היה להם מכשיר מיוחד שהיו מסובבים כדי למדוד את הטמפרטורה. "אנחנו לא מבינים בדיוק איך זה עבד אז", מודה רב נחמן.

חדרי הקירור היו ענקיים, עם קירות מבודדים בפלדה עבה, והטמפרטורה בהם היהיה 38 מעלות מתחת לאפס, מהתקרה היו תלויים נתחי בשר ועופות. המשימה האחרונה של כל יום היה לבדוק את הטמפרטורה בחדרים אלו.

רגע הצלה המופלא:

בינתיים, השומר הגוי סיים את משמרתו וניגש לנעול את המפעל. הוא כבר נעל את המפעל והלך הביתה, אבל משהו הטריד אותו - בפעם הראשונה מזה שנים, מר ברקוביץ' לא בא להיפרד ממנו ב"ערב טוב" כפי שנהג באופן קבוע ללא יוצא מן הכלל, כשיצא מהמפעל בשעות הערב, היה ניגש ובהארת פנים היה אומר לו "ערב טוב" - good evening.

"הוא הגיע כבר הביתה", מספר רב נחמן, "והוא אמר 'זה לא יכול להיות, מיסטר ברקוביץ' לא אמר לי ערב טוב, אי אפשר, כנראה שהוא נשאר שמה במפעל".

השומר חזר למפעל וצעק בכל החדרים "מיסטר ברקוביץ'! מיסטר ברקוביץ'!" כשלא מצא דבר, כמעט התייאש. "כנראה שבגדתי משהו בתפקיד שלי", חשב, "נעלתי את המפעל עם מישהו בפנים, אם ברקוביץ' לא אמר לי ערב טוב, כנראה שהוא לא יצא".

בסוף ניצנץ לו במוח - אולי הוא בפריזר, בחדרי קירור הענקיים? ואכן הוכה בתדהמה כשפתח את דלת חדר הקירור, ומצא את שני היהודים - רבי ישראל עדיין קופץ ומתנועע כדי לשמור על חום גופו, וחברו המבגר כמעט קפוא לאחר שננעלו עקב תקלה בלי שיכלו לפתוח את הדלת.

התוצאות הטראגיות:

המשגיח המבוגר אושפז עם דלקת ריאות קשה שממנה לא החלים ונפטר לאחר זמן.

רבי ישראל ניצל והמשיך בדרכו בעשיית חסד עם כל אדם עד יומו האחרון. הוא נפטר בראש חודש אב תשנ"ב, והוא רק בן חמישים.

המורשת נמשכת:

"אני ואחי הקטן", מספר רב נחמן בהתרגשות, "נולדנו אחרי המקרה הזה. אנו תמיד אומרים שנולדנו בזכות אותה ברכת שלום, אותה הארת פנים של "ערב טוב" יום יומית, שאבא נתן לשומר הגוי".

הסיפור ממשיך להתגלגל ולהשפיע.

רב נחמן מציין שכשהוא מספר את הסיפור ואומר שזה היה אביו, אנשים תמיד מתרגשים ומתעניינים.

אמנם דרשנים לעתים מוסיפים "צבע" לסיפור, אבל הגרעין האמיתי נשאר חזק וברור.

הסיפור מהדהד את דברי חז"ל במסכת ברכות על רבי יוחנן בן זכאי, שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק. רבי ישראל זצ"ל, שהיה מקורב מאוד לרבי מויז'ניץ זצוק"ל, קיים הלכה למעשה את מאמר המשנה - "הוי מקדים בשלום כל אדם".

מה שנראה היה כמחווה פשוטה של ​​נימוס, התגלה כחוט של חסד שקשר בין העולמות ומשך ישועה ממקום בלתי צפוי כדברי שלמה המלך "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו" - לעולם אין אדם יודע איזו מילה טובה, איזה חיוך או איזה מעשה חסד קטן, עשויים יום אחד לשוב אליו ולהציל את חייו.

מעשה חיזוק זה ובפרט ביים אלו של ערב ימי תשעה באב, יהיו לעילוי נשמת בעל המעשה, רבי ישראל בן רב דוב ברקוביץ' זצ"ל, איש חסד גדול ותלמיד חכם, שנפטר בראש חודש אב תשנ"ב