הגן בגופו על בתי כנסת בגיאורגיה: הרב בנימין חובלאשווילי ז"ל נפטר
25.06.26 / 13:14
ר' בנימין חובלאשוילי ז"ל הגן בגופו על בתי הכנסת בגרוזיה שימש כגבאי בית הכנסת זכות אריה וזכה להערכה מיוחדת מהאדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא. הלווייתו תתקיים היום בשעה 13.15 בבית העלמין בעיר
אמש (רביעי), לקראת חצות הלילה, הגיעה הידיעה המעציבה על פטירתו של אוהב תורה ולומדיה, מי שעמד בפרץ על קדושתם של בתי הכנסת בגרוזיה, השכים והעריב לבתי הכנסת, ומסר את רוחו ונפשו לגידול ולחינוך ילדיו לתורה ויראת שמיים – ר' בנימין חובלאשוילי ז"ל, כשהוא בן 93 שנים.
המנוח נולד וגדל בעיר סוג'ונה-יצחאקיה שבגרוזיה. עוד בתור בחור צעיר, כאשר השלטון הקומוניסטי שלט במדינה בשנות החמישים, חל איסור לקיים תפילות בבתי הכנסת, ובמקומות מסוימים אף היו שורפים את בתי הכנסת כדי לבטל כל פעילות יהודית.
ר' בנימין בעודו בחור צעיר, מיד כשהיה מסייע יום עבודה מפרך, היה שם את פעמיו לעבר בית הכנסת בעיר כשהוא מצויד בנשק, ושמר באחריות ובמסירות גדולה בשעות הערב והלילה, הן בחורף המקפיא והקשה והן בקיץ, כדי שלא יפגעו בבית הכנסת.
מאז ומתמיד היה מקפיד להקדים להגיע לבית הכנסת והיה הראשון מבאי המקום, וכך גם נהג מאז שעלה לארץ ועד לתקופה האחרונה לפני שאושפז בבית החולים, למרות חוליו הקשה.
תמיד שם לנגד עיניו את כבודם והערכתם של רבנים ותלמידי חכמים והיה מבטל דעתו מפניהם. דודו (אחי אביו) היה רבה של כותאיסי, המקובל חכם יעקב חובלאשוילי זצ"ל, ומאז נישואיו עבר המנוח להתגורר בכותאיסי כדי לשהות בסמוך אליו.
בשנת תשל"ב זכה לעלות לארץ הקודש וקבע את מגוריו בעיר נהריה, שם עבד לפרנסתו במפעל "אזבסט". בזמנו הפנוי ניתן היה תמיד למצוא אותו בבית הכנסת, וכמובן שהיה תמיד מהראשונים להגיע. בנהריה זכה להימנות על מקורביו של האדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א, שכיהן אז כרבה הראשי של העיר.
המנוח לחם בכל כוחו שילדיו יקבלו חינוך יהודי חרדי בדרך של תורה ומצוות ללא פשרות, ומשום כך היו ילדיו מגיעים מנהריה ללמוד בבני ברק. האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א היה מחבב אותו מאוד, מפני שהיה מהיחידים אז בנהריה שילדיו התחנכו בחינוך חרדי תורני והיו מתהלכים בכובע וחליפה.
כשהיו נכדיו יוצאים מבית הכנסת לעולי גרוזיה בראשותו של חכם מיכאל שליט"א, לפעמים היה האדמו"ר רבי דוד צועד לקראתם, מראה מיד את חיבתו אליהם, אומר: "אתם הנכדים של רבי בנימין" ומברך אותם בחביבות מיוחדת. בהילולות שהיה עורך רבי דוד אבוחצירא היה רבי בנימין משתתף קבוע, מתוך הערכתו הגדולה לרבנים ולגדולי תורה.
היה רודף צדקה וחסד בשקט ובצנעה. כל שובר או בקשת צדקה שהיו שולחים אל ביתו, היה נענה להם ושולח כסף לעמותות. דודו, שניהל את בנק הדואר בנהריה, סיפר כי במשך 40 שנה היה רבי בנימין שולח לו כספי צדקה כדי שיפקיד אותם עבור קרנות צדקה של מוסדות תורה שונים.
בתפילות תמיד נראו הכל כי היה מקפיד לומר קדיש, וכשנשאל על מי הוא אומר את הקדישים הללו, ענה ואמר: "אם זכיתי שהקב"ה משאיר אותי כאן בעולם הזה למרות שעברתי את המלחמה הקשה ברוסיה במשך חמש שנים, אז אני אומר את הקדישים לעילוי נשמתם של אותם גלמודים שאין מי שיאמר עליהם קדיש", והיה מזכיר את שמם באזכרה בספר התורה מדי שבת בשבתו.
תפילתו הייתה לשם דבר ונאמרה כמונה מעות. היה לו מקום קבוע בבית הכנסת וסידור פרטי שאותו היה מביא עמו באופן קבוע. את התפילה היה מתחיל עוד לפני הזמן כדי שיוכל להתפלל לאט, בנחת ולהגות את המילים כראוי. כך גם בערב שבת, היה מקפיד להגיע לבית הכנסת כשעתיים או שלוש שעות לפני כניסת השבת.
לפני כ-25 שנים עבר מנהריה להתגורר ברובע ז' באשדוד. כשהוקם בית הכנסת "זכות אריה" סמוך לביתו זמן קצר לאחר מכן, מינה אותו מייסד בית הכנסת ר' אבי אמסלם לתפקיד הגבאי הראשי בבית הכנסת ומסר בידיו את המפתחות, תפקיד בו נשא באמונה עד לתקופה האחרונה.
לקראת שיעור הבוקר בבית הכנסת "זכות אריה", היה מקדים להגיע חצי שעה לפני כולם ומדליק את המזגנים לקראת שיעור הדף היומי הנמסר לפני התפילה מפי מגיד השיעור הרה"ג ר' אשר פרץ שליט"א.
היה מכבד ומוקיר תלמידי חכמים, והיה מחבב מאוד את בן משפחתו – הגאון הגדול חכם יעקב גאגולאשוילי שליט"א, רבה של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות, רב שכונה וחבר לשכת הרבנות הראשית באשדוד, ראש כולל להוראה ולרבנים "אוהל יוסף", בעל שו"ת "שיח יעקב", רב בית הכנסת והקהילה "אור חיים חי" ואב"ד בירושלים.
כמו כן, היה מכבד את דודו חכם חיים חובלאשוילי, שורה ארוכה של רבנים, וכן את רב הקהילה ובית הכנסת "זכות אריה" הרה"ג ר' אשר פרץ שליט"א.
זכה לחנך את ילדיו בחינוך תורני מובהק, וכאמור שלח אותם לבני ברק כדי שיגדלו בחינוך תורני עם יראת שמיים למרות המרחק הגיאוגרפי הגדול. כשלשם דוגמה התארסה בתו בשנת תשמ"ח, היה הדבר לפלא גדול בעיני השכנים בנהריה, שבכלל לא ידעו כי יש למשפחה בת, וזאת מרוב שהיה שומר על חינוך ילדיו בצניעות ובקדושה שלא יסתובבו במקומות זרים.
בשנת תשנ"ז לקה בשיתוק בגופו והיה שרוי בסכנת חיים, אך בדרך נס נתרפא. בעשור האחרון סבל משיתוק נוסף בגופו ביד וברגל, ולמרות זאת לא היה מוותר והיה מגיע לבית הכנסת במסירות נפש ממש כדי לפתוח את המקום ולדאוג לרווחת המתפללים.
כך נהג גם בשנת תשפ"א, בעיצומה של מגיפת הקורונה; כשהמבנה היה סגור, לא ויתר והיה מגיע מדי יום השכם בבוקר להתפלל בחוץ בסמוך לבית הכנסת מבלי לחשוש כלל.
לפני כשלשה חודשים אושפז בבית החולים בעקבות הידרדרות רפואית במצב בריאותו, ומאז עבר בין בתי חולים שונים ולמרכזי שיקום. אמש (רביעי), לקראת חצות הלילה, השיב את נשמתו הטהורה לבוראה כאשר ילדיו שוהים בסמוך למיטתו וזועקים "שמע ישראל".
עם התפשטות הבשורה המרה, רבים הביעו כאב וצער עמוק ומיד החלו ההיערכויות לקראת מסע הלווייתו. יו"ר המועצה הדתית, הרב עובדיה דהן, פעל באופן אישי לסידור ולזירוז הליכי הלוויה, ודאג למקום קבורה מכובד וראוי לדמותו ולכל הנדרש עבור המנוח ז"ל.
מסע הלוויה יצא היום (חמישי) בשעה 13:15 בבית העלמין באשדוד, מאוהל ההספדים בחלקה החדשה (בכניסה לכיוון ציונו של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל). המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך: את רעייתו תחי', בניו, בנותיו, חתניו, כלותיו, נכדיו וניניו, אשר כולם הולכים בדרך התורה והמצוות.
תנצב"ה.
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
