במלאת י"ב שנה לנפילתו על קידוש ה': עצרת מספד לזכר הקדוש בן יצחק וענונו הי"ד

במלאת 12 שנים לנפילתו של החייל לוחם גולני סמל בן-יצחק וענונו הי"ד בנו של אילן וענונו הי"ו חבר המועצה הדתית שנהרג במבצע "צוק איתן" במהלך קרב עקוב מדם בסג'עייה, כאשר הנגמ"ש בו נסע נתקע כתוצאה מתקלה ובמהלך הניסיון לחלצו הוא הותקף בטילי נ"ט ושבעה החיילים שבו נהרגו, התקיים עצרת מספד והתעוררות לזכרו בבית הכנסת "היכל בן - יהודה", שברובע יא', שהיה מלא וגדוש במשתתפים.

לפני העצרת, עלו לבית העלמין, בחלקה הצבאית, שם קראו תהילים ומשניות וערכו תפילה ואמירת הקדיש לעילוי נשמתו, משם המשיכו לבית הכנסת.

בעצרת השתתפו, כבוד המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א, הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית, דר יחיאל לסרי ראש העיר, הרה"ג ר' שמעון יוחאי יפרח שליט"א רב בית הכנסת, ר' יהודה אבידן מנכל המשרד לשירותי הדת וממתפללי בית הכנסת שהנחה את האזכרה.

לאחר תפילת מנחה, למרות חולשתו, נשא דברי התעוררות המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א.

בפתח דבריו ציין כי עברו שנים עשר שנים! אני נזכר בדמותו של בן, פניו המאירות, ואני אומר אוי ליופי הזה שמתבלה בעפר, וסיפר לציבור את גודל המסירות נפש וההקרבה שלו למרות שבכלל לא היה צריך להיות שם.

היה לו אמונת חכמים, אהבת ה' ואהבת התורה, מידות אלו רכש מאביו ומאימו יבלחט"א.

למעשה בן יצחק, לא היה צריך להיות בנגמ"ש, הוא היה חולה והיה אצל המרפאה, למרות כך, בכל הכח ובמסירות נפש יצא להילחם ולמעשה זה מה שמובא בגמרא, "אף על גב דאיהו לא חזי, מזליה חזי", הוא לא ראה את העתיד שלו אבל מזלו – ראה וכך נהרג על קידוש ה'.

כדי לעמוד על מידת מסירות נפש, סיפר הרב פינטו על ביקורו לאחרונה בקברי אבותיו הקדושים במרוקו וסיפר איך זוכים לבנים צדיקים בעלי מסירות נפש.

אחד המקומות שזכינו להתפלל ולשפוך שיח, היה אצל ציונו של רב צדיק וחסיד, הדיין המצוין רבי דוד חזן זצוק"ל, אשר כיהן כחבר בית דינו של זקננו הרה"ק רבי חיים פינטו זצוק"ל הראשון.

אחד הדברים שהתפרסמו על הצדיק אירע לעת פטירתו, סופר כי בכל לילה, בעת שערך 'תיקון חצות', היה בוכה בדמעות שליש. דמעותיו שנגרו מעיניו היו כנחל נובע, והוא קינן ללא הרף בדמעות חמות וטהורות על חורבן בית המקדש וגלות השכינה, תוך שהוא מתחנן על הגאולה הקרובה. רבי דוד ייחס לדמעות אלו חשיבות עליונה, ובכל לילה אגר אותן בכד חרס מיוחד, אותו הניח למשמרת בארון שבביתו. ולעת פטירתו ביקש שיעשו לו טהרה בדמעות אלו, עד כדי כך...

רבי דוד נולד לו בן ושמו אליהו ולאחר זמן נקרא בשם ה"ינוקא". מאז לידתו נהג הילד בקדושה עילאית, ודיבר כבר בגיל מוקדם מאוד יחסית. הוא היה דורש בדברי תורה ומצרף תירוצים לקושיות חמורות בתלמוד ובזוהר. יתרה מזו, כשהיה רואה אדם ברחוב, היה אומר לו בגלוי אילו עבירות עבר, עד שהוריו הקדושים כבר לא ידעו כיצד לנהוג עמו.

בגיל שבע שנים בלבד השיב את נשמתו הטהורה לבוראה, על מצבתו הקטנה נחרתו המילים: 'ציון קבורת הינוקא קדישא הנביא בנו של הרב הקדוש המקובל האלוקי רבי דוד חזן זצוק"ל, הילד זכה לתואר 'ינוקא קדישא' בזכות מעשיו הקדושים של אביו, רבי דוד זצוק"ל.

כך גם בן יצחק שנהרג על קדושת שמו יתברך, הוא זכה לכך בזכות הוריו, אביו רבי אילן עושה בכל מאודו למען בית ה', תראו כאן מאז שנפטר המנוח, הקים בית כנסת גדול ומפואר, יש בו תפילות בכל יום ויום תמידים כסדרן, שיעורי תורה וכל זה לעילוי נשמתו, מצוות רבות מתקיימים כאן לזכרו ולעילוי נשמתו, ודאי שכל הפעולות הללו ודאי הם מעשים גדולים לעילוי נשמתו של הבן הי"ד.

הרב פינטו חיזק את המשפחה, וקרא לציבור להתחזק בימים אלו באהבת הבריות, אהבת התורה ולומדיה, כבוד תלמידי חכמים ובכך נזכה לראות בנחמת ציון וירושלים כאשר אור ה' עלינו יזרח, בגאולה השלמה ולתחיית המתים.

ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, דיבר על פרשת השבוע ועניני הגאולה ועל דמותו וגבורתו של פנחס הנקרא אליהו הנביא שיבשר על הגאולה. הרחיב על ענין של מסירות נפש וקידוש ה' ועבודת ה' בקיום המצוות שהיא נגד הטבע ויש לה משמעות גדולה.

רואים אנו בפרשה שפנחס היה הסמל למסירות נפש בעם ישראל. מידה מיוחדת זו מצאנו אצל המנוח שאנו התאספנו כאן לזכרו בציון שנים עשר שנים לזכרו של בן יצחק הי"ד שהינה לסמל למסירות נפש כשנהרג על קידוש ה' באותו יום במשימה הקשה.

הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית, בראשית דבריו ציין, כי גם היום שמציינים 12 שנה לנפילתו של החייל לוחם גולני סמל בן-יצחק וענונו הי"ד ורואים ציבור כזה גדול שמגיע רואים את ההערכה הגדולה.

ביאור המילה 'אבלות' -  זה הערכת ההעדר, מעריכים את החסר, כך גם נבין את מאמר הגמרא 'כל המתאבל על ירושלים זוכה וראה בשמחתה', והשאלה נשאלת, והרי גדולי עולם במשך אלפיים שנות הגלות התאבלו על חורבנה של ירושלים ואיפה זוכה ורואה בשמחתה שהם לא זכו?

אלא הביאור הוא כך, ברגע שאנו יודעים את גודל החיסרון, מבינים מה הפסדנו, איזה אבידה גדולה ועצומה, מה זה היה בית המקדש, הערך של ירושלים הנקרא "אורו של עולם", אז זה בדיוק זוכה ורואה בשמחתה!

כך אנו רואים אצל המנוח בן יצחק הי"ד, למרות שעוברים השנים, החיסרון הוא גודל האבידה, כמה היא גדולה וחסרה כי אנו יודעים מה היה ועכשיו חסר, יהי רצון שהקב"ה יאמר די לצרות עם ישראל ונזכה לגאולה השלמה במהרה.

הרה"ג ר' שמעון יוחאי יפרח רב בית הכנסת. בדבריו הביא מדברי חז"ל את המעלה הגדולה על אותם יהודים שזכו למות על קידוש ה', וציין למרן הבית יוסף בעל השולחן ערוך זצ"ל שהתפלל כל חייו למות על קידוש ה', אך למעשה לא זכה לכך. מזה משמע שאילו היה נהרג על קידוש השם, זו הייתה מעלה גדולה בעבורו.

כך גם נשמתו של המנוח בן-יצחק הי"ד שזכה למות על קידוש ה', ודאי שנשמתו נמצאת בגנזי מרומים במחיצתן של צדיקים, כמובא בגמרא שהרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.

בימים אלו, שעם ישראל אבל על חורבן ירושלים ימי בין המצרים, יש להתחזק יותר במידת האחדות והשלום, ועל ידי שנרבה באהבת חינם בעם ישראל נזכה לבנין בית המקדש ולגאולה השלמה בקרוב.

לאחר תפילת ערבית, ערכו את האשכבה לעילוי נשמתו והקהל פנה לסעודת מצוה באולם שע"י בית הכנסת.

יצויין כי בליל שישי האחרון לאחר סדר לימוד "תיקון כרת" לקראת חצות לילה באוהל הציון של הרמ"א פינטו זצ"ל, הרה"ג ר' אברהם ישעיה בוגנים שליט"א רב מחלקת הכשרות ויד ימינו של המרא דאתרא הגר"ח פינטו שליט"א, ערך את האשכבה לזכרו ולעילוי נשמתו.