בלתי נתפס: המוח שמאחורי ה'קודקוד' נפל אמש בעזה

הלחימה בעזה ממשיכה לגבות מחירים יקרים, ובשבת האחרונה התבשרנו על מכה נוספת: רס"ן משה ידידיה לייטר הי"ד, מי שעמד מאחורי תוכנית 'קודקוד' לשילוב חרדים בעבודה בצה"ל, נהרג בשבת בעזה לאחר שניגש עם שלושה מחבריו לבדיקת פיר של מנהרת חמאס שהתגלתה.

לאחר שהתקרבו למנהרה התפוצץ מטען עוצמתי שהוטמן במקום, ולייטר, יחד עם שלושה מחבריו, נהרגו במקום. בנוסף נפצעו עוד ארבעה לוחמים בארוע, שניים מהם שמצבם מוגדר אנוש.

לייטר, בן 39 בנופלו, נולד בחברון העתיקה, כבנם הבכור מתוך שמונה של יחיאל וחני, וגדל בישוב עלי שבבנימין. הוא השאיר אחריו אישה ושישה ילדים, הקטן שבהם בן פחות משלושה חודשים.

במשרד הפרסום 'סמארט קליק' מתקשים להתאושש מהארוע. "רק לפני חודשיים השתתפנו, כל צוות המשרד, בברית שערך משה הי"ד לבנו הקטן, הצעיר שבששת ילדיו, שלא מלאו לו עדיין שלושה חודשים והוא לא יזכור את אביו. אנו מתקשים להאמין שלייטנר, עמו ישבנו רבות בכדי לקדם את תוכנית 'קודקוד', איננו עוד".

ר' משה, תושב עין צורים, שימש כקצין וכלוחם ביחידה המובחרת שלדג, ועם תחילת הלחימה פעל במסגרת חטיבה 551 בעזה. בשבת האחרונה, כאמור, נפל על משמרתו, בהגנה על עם ישראל ועל המולדת, אותם כה אהב ולמענם מסר את נפשו.

מוישי לוינגר, מנכ"ל 'סמארט קליק', ספד ללייטנר ואמר כי "לנצח נזכור את משה, אדם נעים הליכות, שפעל כל ימיו למען עם ישראל". הוא הזכיר את תוכנית 'קודקוד' אותה הגה ואותה קידם, מתוך מטרה לסייע הן לאברכים להשתלב בעבודה שמורה ומכובדת, תוך רתימת כישוריהם למען העם והמדינה.

עם שחרורו החל לייטר בלימודי רפואה, כאשר שאיפתו היתה להפוך לרופא. לאחרונה, כך נכתב ב'ישראל היום', עמד להתחיל בקרוב סטאז בבית החולים. למרות לימודי הרפואה הקשים והתובעניים, המשיך לשרת במילואים כמ"פ בגדוד 697 בחטיבה 551 של הצנחנים וסיים לאחרונה קורס מג"דים.

אביו, יחיאל, חבר הליכוד, היסטוריון ואיש מועצת יש"ע, לשעבר ראש המטה של בנימין נתניהו כשר אוצר, אמר ל"ישראל היום": "הוא היה משוש ליבי. משה היה אדם שקישר בין קצוות והסתדר עם כולם. זה שבר גדול וקשה מנשוא. אבל משה ידע והבין על מה הוא נלחם. כשראש הממשלה התקשר אלי הערב לנחם אותי אמרתי לו רק דבר אחד: 'ביבי, הדם של הבן שלי לא נשפך לחינם. תסיים את העבודה הזאת. ששום לחץ בעולם לא יעצור אותך. כי הנחמה היחידה שיש מהאובדן הזה הוא שמיגרנו את הרשע'.

 "המאבק הזה הוא מאבק נגד רשע מאורגן, נגד הרוע, ומשה האמין בזה. הוא האמין שהוא עושה צדק. משה אמר לי שהוא יוצא לקרב עם כל הסבים והסבתות שלנו על הכתפיים שלו. כי להם לא הייתה זכות להילחם, אבל לנו יש את הזכות להילחם נגד הרשע הזה".

בפעם האחרונה הם נפגשו לפני הכניסה לעזה. יחיאל מספר כי הביא למשה חטיפים מיוחדים. בנו השני, דוד, אשר משרת עם משה באותה יחידה יצא לאסוף את החטיפים כיוון שאחיו הגדול, משה, היה בתדריך. "אמרתי לו שיצא לחצי דקה. הוא רץ החוצה, שמתי את ידי על הראש שלו, בירכתי אותו. הוא נתן לי צביטה בלחי ואמר לי, אבא הכל יהיה בסדר. שלא יהיו לך דאגות".

יחיאל מספר כי כל בניו וחתניו משרתים ומגוייסים. "כולם מבינים את גודל השעה. כולי תקווה שהמנהיגות שלנו תבין את גודל השעה ותבין שגם להם יש סבים וסבתות על הכתפיים, ושלא יסיימו עד שהניצחון יהיה אמיתי".