פרסום ראשון: בית הדין מתערב ב'שטח המריבה'

המריבה על פיסת הקרקע האחרונה ברח' הורקנוס מתלהטת ובית הדין מוציא מכתב חריף: לאחר שבימים האחרונים פנו דיירים לעיריית אשדוד והם דורשים כי יתנהל דיון בנושא הקרקע במליאת מועצת העיר, מתערב כעת בית הדין 'הישר והטוב' וקובע כי אין לנהל "ערוץ משני" וכי יש להמשיך ולנהל את הדיון במקום בו מתנהל הליך הבוררות עד כה – בפני חברי בית הדין.

המכתב החריף שיצא מבית הדין פורסם בימים אלו, ובשכונה מקווים כי הוא יביא להרגעת הרוחות בעניין שמעסיק תושבים רבים ברובע.

השטח המדובר, הוא שטח בן דונם אחד שזמין לבניה, והוא ממוקם במקום המבוקש ביותר ברובע ז' – ברח' בעל הנס (צמוד לשדרות ירושלים, פינת הרב לוין).

רבים מכירים את השטח בשל השלטים שמקיפים אותו מכל עבר, ובהם מתנוססים מסרים חכמים ותועלתיים בכל תחומי החיים (אגב, מי שיוכל להחכים אותנו אודות זהותו של מפרסם השלטים שתורם מזה שנים מכספו לזיכוי הרבים, נשמח אם נקבל את המידע במייל האדום).

מדוע עמד השטח בשממונו עד כה, וזאת כאשר כל מטר שניתן היה לנצל לבניה ברחוב זה כבר נוצל מזמן?

ובכן, מתברר כי מדובר בסיפור מורכב. השטח משתייך לחברת 'משכנות רווחה' שהקימה את השכונה החרדית ברובע ז' לפני יותר מ30 שנה (הקמת השכונה החלה בשנת תשנ"ג), כאשר חברי העמותה היו הרה"ח ר' יהושע הלר ז"ל ועוד.

החברה זכתה במכרז של משרד הבינוי והשיכון להקמת 'שכונה חסידית', ואכן, השכונה נבנתה לתפארת כאשר היא מאכלסת דורות של רוכשים, שחלקם כבר הספיקו להשיא את ילדיהם שנולדו בדירות אלו – והם עצמם כבר רכשו בשכונה זו דירות לעצמם (אם כי, כמובן, במחירים שגבוהים פי חמישה או שישה מהמחיר ששילמו הרוכשים הראשונים, שעמד על, תחזיקו חזק, פחות מ-40,000 דולר לדירה).

במשך השנים קיבלה החברה הצעות רבות לרכישת השטח, אך בחברה דחו את ההצעות וזאת משום כל עוד החברה פועלת – והיא פועלת עד עצם היום הזה – ביקשו חברי הנהלת החברה שישאר ברשותם שטח שיוכל לאפשר את המשך פעילות החברה. מסיבה זו נותר השטח בשממונו, כבטוחה ליום פקודה.

עם זאת, בחברה נערכו כל העת לקראת היום שבו ירצו לגשת לבניה, ובכדי למנוע מראש מצב שבו יהיו דיירים שיתנגדו לתוכנית בניה במקום, הוחתמו כל הדיירים על חוזה שקבע כי כל יתרות הבניה שלא נוצלו – שייכים רק לחברה ולא לרוכשים.

"הדיירים", אומר לנו גורם שבקי בפרטים, "יודעים שאין להם מלבד 4 קירות. זהו אחד החוזים החזקים שנעשו אי פעם בעיר". לדבריו, "כל מי שרכש דירה יודע שאין לו זכויות עודפות והוא חתום על כך שלא יוכל להתנגד בעתיד לשום בנייה של משכנות".

במשך השנים גודר השטח וזאת במטרה למנוע מצב שבו יהיה מי ש'ינחית' קראוואן במקום ולאחר מכן הוא יטען לבעלות, כפי שאירע בשטחים אחרים ברובע. וכך נראה היה שהשטח ישאר לאורך ימים ושנים, כשהוא עומד בשממונו.

אך ביום מן הימים נרשמה התפתחות. בחברת 'משכנות רווחה', שכיום מנוהלת בידי ר' דוד ציטרנבוים, הוחלט לצאת לדרך ולממש את זכויותיהם על פיסת הקרקע. אך אז, כך מספר לנו אותו גורם, "נפתחו עליהם שערי הגיהנום".

הדיירים הודיעו שהם מתנגדים, וזאת למרות שלטענת החברה הם  מתכחשים לחוזה מפורש שהם חתומים עליו ואשר מתיר לחברה לבנות במקום. במקביל,  הגישו דיירים רבים התנגדויות בעירייה.

בעקבות זאת, דרשה חברת 'משכנות' לקיים סעיף נוסף בחוזה, ולנהל את ההליך בבית דין רבני כפי שהוסכם. ואכן, הדיון החל בפני בית הדין 'הישר והטוב', בהרכב שבו חברים הרבנים הגאונים: הרה"ג רבי שמואל דוד הכהן גרוס שליט"א – אב"ד, הרה"ג רבי בצלאל וקסלשטיין שליט"א והרה"ג רבי אלעזר שטרן שליט"א.

בפני בית הדין  התקיימו כמה דיונים, במהלכם הורה  בית הדין לדיירים למשוך את כל ההתנגדויות שהגישו בעירייה, והוא קבע כי כל טענה תתברר בבית הדין. בנוסף, הורה בית הדין כי 'משכנות' יכולה להמשיך את ההליך בעירייה.

יתר על כן, בית הדין אף קובע בצעד שנחשב לתקדימי כי אסור לנציגים החרדים להפריע לתהליך של 'משכנות' אלא אף לקדם את התוכנית.

אך על אף שמרבית המתנגדים נענו מיד להחלטת בית הדין והם ביטלו את התנגדויותיהם, נותרו מספר דיירים שהודיעו כי הם אינם מקבלים את החלטת בית הדין והם השאירו את ההתנגדויות על כנן. אם לא די בכך, הם דרשו כי הדיון בעניין יתקיים במליאת המועצה, כאשר בצורה זו הם יוכלו להשתתף בדיון ולהשמיע את דעתם.

בעקבות זאת, פירסם בית הדין מכתב מיוחד שבו הוא קובע כי "אין לנהל כל ערוץ משני" וכי הדיון יתנהל, כפי שסוכם, רק בבית הדין. עם זאת, בית הדין קובע כי במידה וישנן לדיירים השגות על התוכנית, באפשרותם להגיש ערר במחלקת התכנון והבניה של העיריה, בכדי למנוע מצב שבו זכויותיהם, במידה והן קיימות, יפגעו.

אך נכון לעכשיו לא ידוע על ביטול הדיון שנקבע בעיריה, וככל הידוע הנושא מופיע בסדר היום של ישיבת המועצה הקרובה – זאת על אף החלטתו המפורשת של בית הדין.

"מדובר בהמריית פיהם של הדיינים שליט"א וברמיסת החלטתו של בית הדין", אומרים לנו תושבים שמצהירים כי "אנו אמנם התנגדנו, אך לאחר שהנושא נידון בבית הדין ברור שנעשה ככל שיוחלט בין כתלי בית הדין".

הם הביעו תקווה כי אותם דיירים שפנו לעיריה יחזרו בהם, וכך יהיה ניתן להמשיך את הדיון המתנהל על שולחן בית הדין, בהתאם לדעת ההלכה וכפי שנקבע מראש בחוזים שנחתמו מול הדיירים.