איך נקרא השנה את המגילה? הנחיות מאת הראשל"צ בשל הלחימה

בצל המלחמה עם איראן: מרן הראש"ל הגאון רבי דוד יוסף שליט"א הרב הראשי לישראל, כתב הלכות כיצד לנהוג והוסיף, "פשוט שחובה עלינו להישמע להוראות פיקוד העורף בכל הנוגע לשמירה על הביטחון, ומחמת שיש חשש פיקוח נפש, אסור בהחלט לפעול כנגד ההוראות".

את המכתב עם פסקי ההלכה הקצרים, קיבל הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית מלשכתו של מרן הראש"ל הגר"ד יוסף שליט"א.

בעקבות המלחמה עם איראן, מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א הרב הראשי לישראל כתב מכתב מפורט איך וכיצד לנהוג לקראת ימי הפורים הבעל"ט.

במכתב פירט הוראות המותאמות למצב הביטחוני ולצורך בשמירה קפדנית על חיי אדם: ״פשוט שחובה עלינו להישמע להוראות פיקוד העורף בכל הנוגע לשמירה על הביטחון, ומחמת שיש חשש פיקוח נפש, אסור בהחלט לפעול כנגד ההוראות".

וסיים בברכה לכל עם ישראל וזכות מור אביו מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שמסר את נפשו בימי חייו למען כלל ישראל, תעמוד לנו שלא ישמע שוד ושבר ברחובותינו ונזכה לביאת גואל צדק בקרוב.

ב"ה ירושלים, ערב פורים תשפ"ו

אל אחינו בני ישראל בארץ ישראל

אודות קיום מצות מקרא מגילה בשנה זו, שבה אנו מצויים במלחמה קשה כנגד אויבינו, הנני

להשיב:

א. הדבר פשוט שחובה עלינו להישמע להוראות פיקוד העורף בכל הנוגע לשמירה על הביטחון, ומחמת שיש חשש פיקוח נפש בדבר, אסור בהחלט לפעול כנגד ההוראות.

ב. אמנם בכל שנה מצוה לקרוא את המגילה ברוב עם, אולם בשנה זו מכיון שלדעת כוחות הביטחון התקהלות אנשים רבים במקום שאינו מוגן כראוי מהווה סכנה, היכן שאפשר לקרוא את המגילה במרחב מוגן או במקלט, יש לעשות כן, ואפילו כשמחמת כן אי אפשר לקרוא את המגילה ברוב עם. ואפילו אם מחמת כן יצטרכו לקרוא את המגילה ביחיד ובלא מנין עשרה, יש לעשות כן.

ג. השומע קריאת המגילה דרך הטלפון או הרדיו או בזום, אינו יוצא ידי חובת מצות קריאת המגילה, ולכן מי שאין בידו מגילה כשרה, ואין לו שום אפשרות לקרוא או לשמוע את קריאת המגילה כראוי, יקרא את המגילה מתוך חומש, בלא ברכות, וכמו כן יאמר "הלל שלם" בלי ברכות.

ד. זמן קריאת המגילה בליל פורים הוא אחר צאת הכוכבים, (ובימים אלו הוא בערך בשעה 18:00 בערב) ונמשך הזמן עד עלות השחר. ואם אין אפשרות לקרוא את המגילה בליל פורים ואפשר לקוראה רק בערב פורים מבעוד יום, יש להקל בשעת הדחק לקרוא את המגילה משעת ייפלג המנחה", (ובימים אלו היינו בערך בשעה 16:30 אחה"צ). וכך ינהגו חיילים שמחמת פעילות מבצעית לא יוכלו לקרוא את המגילה בלילה.

ה. זמן קריאת המגילה ביום פורים הוא משעת זריחת השמש, וזמנה נמשך במשך כל שעות היום, ובשעת הדחק ובמקום צורך גדול אפשר להקל לקוראה החל משעה ושתים עשרה דקות קודם זריחת השמש.

ו. אם נשמעה התרעה באמצע קריאת המגילה, חייבים להפסיק את הקריאה וללכת מיד למרחב מוגן או מקלט, ואם אפשר ימשיכו שם את קריאת המגילה. ואם אי אפשר להמשיך שם, ימשיכו את הקריאה כשיחזרו למקומם, ואינם צריכים לחזור לראש המגילה אלא ממשיכים מהמקום שהפסיקו. ואפילו אם שהו באמצע הקריאה במשך זמן רב, וגם הפסיקו בדיבור, אינם צריכים לחזור לראש, וממשיכים הקריאה מהמקום שהפסיקו.

ולאור המצב השורר בארץ הקודש, הנני קורא בקריאה של חיבה אל כל אחינו בני ישראל בכל אתר ואתר, להתחזק בלימוד תורה ובתפלה, וראוי שיקבל כל אחד על עצמו להוסיף בלימוד התורה ובתפלה למען הצלת כלל ישראל, ועל ידי כך יקויים בנו הפסוק "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, ואמרו חזייל (במסכת ראש השנה דף כט.) "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים". והשי"ת ישמור על עמו ישראל ויעשה עמנו נסים ונפלאות כמו בזמן מרדכי ואסתר, כאשר "נקהלו היהודים ועמוד על נפשם ואיש לא עמד בפניהם", והן א-ל כביר ולא ימאס תפלת רבים, ויקבל ברחמים וברצון את תפילותינו להצלת העם היושב בציון ולהצלחת חיילי ישראל במערכות המלחמה, וזכותו של אאמו"ר מרן עט"ר זצוק"ל שמסר את נפשו בימי חייו למען כלל ישראל, תעמוד לנו שלא ישמע שוד ושבר ברחובותינו, ונזכה לביאת גואל צדק בקרוב.

בברכת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" כן תהיה לנו.

מקום החתימה (-)