מביא את האור למשפחות שנאבקות בחשיכה. הכירו את גבריאל צסרסקי

לרגל ימי החנוכה, אורח המדור הוא גבריאל צסרסקי, שעסוק במשך כל השנה – ולאו דווקא בימי החנוכה – בהעלאת הנרות ובהבאת אורם גם למקומות החשוכים. זה הזמן, תסכימו עמנו, לערוך היכרות עם האיש היקר הזה.

כמה מילים על עצמך:

אין לי הרבה מה לספר על עצמי. שמי גבריאל צסרסקי, אני היום בן 40, נשוי ואב לארבעה ילדים. למחייתי אני עובד בתמיכה הטכנית של חברת 'אביב קופות ממוחשבות', אך זהו רק עיסוק צדדי. המשימה העיקרית היא להעלות את הנרות...

מהי אשדוד בעיניך?

אמנם לא נולדתי בעיר, נולדתי באוקראינה בשנת תשמ"ב (82), אך ב-30 השנים האחרונות אני גר בעיר, כך שגדלתי בה רוב חיי והיא יקרה לי מאוד. זו עיר שיש בה הכל: החל מחיי קהילה, וכלה בכל השירותים שהתושב זקוק לה. אך מבחינתי, יש בה הרבה עולים חדשים שמגיעים אליה כעיר קולטת עליה, כך שהם מספקים לי עשיה רבה ומבורכת.

מי הם הדמויות שהשפיעו עליך?

הדמויות שהשפיעו עלי מאוד הם קודם כל ההורים היקרים שלי שגידלו אותי וחינכו אותי.

שנית, הדמות שהיום בעצם משפיעה עלי הכי הרבה, הוא ללא ספק הרב שלי הרב מרדכי לאופר שליט"א, שליח הרבי מליובאוויטש לרובע י"א ורבה של הרובע.

הוא ואשתו קיבלו אותנו כמו בני משפחה והם הדריכו אותי ואת אשתי במסירות כאשר בעקבות כך חזרנו בתשובה. הייתי הרבה מאוד שנים צמוד לרב לאופר לפעילות החסד שלו ועזרה לאנשים והוא בעצם זה שלימד אותי אך לעזור ולקרב אנשים.

מה הם תחומי העשיה שלך?

אני מנסה לעזור לאנשים, ומטבע הדברים לעולים החדשים... ואכן, כבר מעל 12 שנה אני פועל בקרב יוצאי רוסיה ואוקראינה וכל שאר יוצאי ברית המועצות לשעבר, כשדבר כולל עזרה לפנסיונרים, הכנה לבר מצווה, שבתות בתוך קהילה, חגים ותפילות וכו'.

כעת, עקב העליה הגדולה בשנה האחרונה מאוקראינה ועכשיו מרוסיה בעקבות המלחמה בין שתי המדינות, אני מתנדב ועוזר  ביחד עם עוד שתי שותפות בעזרה לאותם העולים.

במה מתבטאת העשיה?

במגוון תחומים. בשנה שעברה דאגנו להם לאירועים חודשיים, אם זה בט"ו שבט או סעודת פורים וסדר פסח. אפילו דאגנו להוציא אותם לסיור סליחות בירושלים לפני ראש השנה.  בסוכות אירגנו מסיבה גדולה 'על האש' בסוכה. ביום הבחירות דאגנו לחלק להם תוי קניה על סך 200 שח ועכשיו בחנוכה דאגנו לארגן להם קונצרט כלייזמרים והדלקת נרות. ובקיצור, בכל יום אנו מוצאים סיבה למסיבה, העיקר להקל עליהם את הקליטה ועל הדרך להעלות בהם את אור היהדות, להפוך גחלת לשלהבת...

על מנת להבין את עומק העזרה שלנו אספר סיפור טרי מעכשיו.

ישנה משפחה באשדוד, סבתא ונכדה שלה, שאנחנו דואגים להם כבר כמה שנים. והנה כעת הסבתא מתקשרת אלי ומספרת לי שאח שלה נמצא בחרסון, באוקראינה, ובעקבות המצב הקשה של המלחמה בעיר הוא לא מצליח לצאת מהעיר ולעלות לארץ. מעבר לכך, גם מצב התקשורת הסלולרית גרוע ואין להם דרך ליצור עמו קשר.

ניסיתי ליצור עמו קשר, כאשר על מנת ליצור איתו קשר הייתי צריך לדבר עם המטפלת שלו שמגיעה פעם בשבועיים אליו. בשיחה איתי הוא סיפר על המצב שם שהוא מאוד גרוע, ובנוסף הוסיף  שגם מצב בריאותו ירוד. אמרתי לו שאני אעשה כמיטב יכולתי על מנת לעזור.

אך מה עושים? יצרתי ישר קשר עם שליח חב"ד בעיר רב יוסף וולף וסיפרתי לו את המצב של אותו יהודי. במקרה התברר שהוא מכיר אותו, אם כי הרב לא היה באותו זמן בעיר אבל אמר שינסה לעזור.

לאחר שבוע אני מקבל שיחת טלפון מהסבתא, אחותו של אותו יהודי כזכור, והיא מספרת לי בשמחה שהצליחו להוציא אותו מהעיר והוא עכשיו בדרך למולדובה. לפני שבועיים דיברתי איתו והוא אמר שהוא מחכה לפגישה עם הקונסול של ישראל, ואתמול בערב, נר חמישי של חנוכה,  הוא כבר מתקשר אלי על מנת להודות שהוא נמצא בארץ, אצל אחותו. ההתרגשות היתה בשיא: ממש נס חנוכה...

ואכן, חלק מהפעילות  שלי זה לעשות ביקורי בית אצל אותם משפחות, עולים או עולים לשעבר. לפני כמה שנים יצא לי לבקר משפחה, כאשר הבת של אותה המשפחה נפטרה והיא השאירה אחריה בבית סבתא שטיפלה בארבעת הילדים היתומים. הביקור שלי אצליהם היה בשביל לחלק מצות לפסח ולהזמין אותם לסדר פסח.

הסבתא, אישה בגיל 50, סיפרה לי את סיפורה הכואב, אך לא ידעתי מה לענות לה באותו רגע חוץ מלהעניק לה מצות לסדר פסח ולהזמין אותם ללא עלות לסדר הקהילתי שיתקיים ברובע. הסברתי להם שלמרות שהם עדיין  באבל של השנה, אבל לפחות בפסח שלא יישארו לבד.

כך נפרדנו, אבל לאחר שסגרה את הדלת שמעתי אותה פורצת בבכי. הייתי המום וכואב. אבל בסדר פסח היא הגיעה עם כל המשפחה. ממש שמחתי לראות אותם ומאז ברור שאני מנסה לעזור להם, בכל דרך.

מה הם התחביבים שלך?

תחביבים? יש הרבה, אבל אם יש משהו שאני לא מוותר עליו זה  שיעור חסידות עם הרב זלמן גופין, שמתקיים  בכל יום שני בשעה 22 בערב בבית המדרש 'מעייני ישראל' ברובע ז' ושיעור גמרא ביום שישי ב8:30 בבוקר עם הרב לאופר ברובע י"א. על זה לא אוותר בשום מצב...