בזכותו זוכה העיר להכנסות גבוהות מידי שנה. וההבטחות? כרגיל, התפוגגו

למען האמת, הראיון הזה שאנו עורכים השבוע, שונה מיתר הראיונות שערכנו עם יתר אורחי המדור עד כה.

ולא משום שהאיש, נשוא הכתבה, אינו מוכר בעיר. ההיפך, הוא מוכר מאד, שמו ידוע לרבים, אך נראה שלמרות זאת אנו לא מודעים לפרקים חשובים ומרתקים בעשייתו הברוכה.

הוא האיש שהקים את התשתית שעליה נבנתה אשדוד החרדית. יש לו זכויות בהקמת מפעלי התעסוקה, בזכותו למדה מערכת הבריאות ולמדו קופות החולים כיצד יש להתנהל עם הציבור החרדי, ואפילו חברת 'אגד' שבשעתו לא הסכימה להכיר בצרכיו של הנוסע החרדי למדה בזכותו להפגין יותר גמישות.

בנוסף, הוא הקים גופים כמו זק"א ואת המשמר האזרחי שפעל בשיתוף עם הציבור החרדי (ונסגר). ובכלל, המפעלים הקהילתיים שפועלים היום ברוח הפסוק 'איש את רעהו יעזורו' נולדו בביתו.

בביתו גם הוקם הגוף שמוכר כיום כציבור הכלל חסידי בעיר. הוא זה שאיחד את הקהילות השונות והפך אותן לקהילה מאורגנת ומגובשת שזוכה היום לכח פוליטי – מה שגורם לכך שהיא אפשר להתעלם מקיומה.

למרות זאת, קשה מאד לדובב את ר' משה אירום. הוא אמנם נחשב לאחד העסקנים הוותיקים ביותר בעיר, ומי שידוע כמי שפעל כל ימיו לשם שמים ושלא על מנת לקבל פרס, כאשר עד היום הוא משמש ככתובת לכל מי שזקוק לעזרה כמעט בכל תחום. אך ניכר שלדבר על עצמו – לזאת הוא אינו מסוגל. אנו ניסינו לדובב אותו מעט, והתוצאה – בשורות שלפנינו.

כמה מילים על עצמך...

שמי משה אירום, אני היום  בן 64 לאויט"א, ואם שואלים אותי אזי למרות שלא נולדתי באשדוד אני מחשבי את עצמי כאשדודי כמעט מלידה...

כמה שנים בעיר?

החל משנת תש"מ. כלומר, 43 שנה. פרק זמן מכובד למדי. באותן השנים החלה ההתיישבות החרדית בעיר, ואני זכיתי להיות ממניחי יסודותיה.

מה מייחד את עשייתך?

מאז ומתמיד אהבתי לעזור לשני. היו לי ב"ה את האנרגיות הדרושות, את היכולת לתקשר גם עם אנשים שלא הכירו את צרכיו של הציבור החרדי, ובעיקר היה לי את הרצון לסייע לשני. זו ה'בעיה' שלי שגורמת לי גם היום לצאת ולעשות, בכל מחיר.

כך, במשך 23 שנים עבדתי כמנהל תלמוד תורה, אך במקביל פעלתי לסייע לציבור בכל דרך, היכן שרק יכולתי. כך למשל עסקתי ללא תמורה בהתנדבות מלאה בכל מה שראיתי  שנדרשת שם עזרתי. בין היתר במשך שנים ארוכות הייתי מביא משאית על חשבוני לעיר, מידי שבוע, ממחסני יד עזרה שבירושלים לחלוקה באשדוד, והיא הכילה  פירות וירקות ומצרכי מזון שונים שהגיעו ישירות לבתי התושבים.

בשנים שבהן הייתה קיימת ההתיישבות היהודית בגוש קטיף, יצר קשר ידידי ורעי הקרוב העסקן ר' משה גרינבוים עם אחד מרבני הישובים, וכך קיבלנו באופן קבוע תוצרת משובחת מהגוש שהגיעה אף היא מידי שבוע לבתי תושבי אשדוד. אך למה לדבר על ההיסטוריה?

אתה נחשב לאחד מאדריכלי הקמת הגוש הכלל חסידי באשדוד. איך זה קרה?

אכן, אני אחראי לבריה שנקראת 'הכלל חסידי' ואשר צמחה לראשונה באשדוד ולאחר מכן שוכפלה לערים נוספות בארץ.

המותג הזה נרקם בביתי לאחר שפניתי שוב ושוב לפני כ35 לח"כ דאז ר' מאיר פרוש והפצרתי בו להקים מסגרת פוליטית שתאחד את הקהילות הכלל חסידיות בעיר. פרוש היסס מאד, הוא חשש שהיוזמה לא תצלח, אך אני הפעלתי עליו לחצים ולא הרפיתי.

בסופו של דבר, לאחר שאספתי את גבאי בתי הכנסת הכלל חסידיים בעיר והבהרתי להם שאם לא נתאחד כגוש אחד לעולם לא נקבל מגרשים באשדוד, ולאחר מכן עוד  רצתי מאדמו"ר לאדמו"ר בכדי לקבל את הסכמתו לרעיון האיחוד כגוש, הועלה הרעיון שהיוזמה האשדודית תזכה לגיבוי מצד ח"כ. עליתי לביתו מספר פעמים אך לא הצלחתי לפוגג את חששיו. הוא הגיע לעיר, ישב בביתי כמה פעמים כשהוא נפגש עם ראשי הקהילות, ואכן נוכח לדעת שישנה היתכנות. בעקבות זאת הוא  הביע את הסכמתו לרעיון ומכאן נסללה הדרך לריצה מאוחדת של הציבור הכלל חסידי באשדוד, ולאחר מכן באלעד, ביתר ובית שמש, כשהיום הגוף הזה נחשב לדעתי לאחד הגופים החרדיים החזקים והעוצמתיים ביותר ביהדות החרדית.

בהמשך עלה הצורך בהקמת בי"ס לבנות עבור בנות הכלל חסידי. גם לכך נדרשו שנתיים של נסיעות להנהלת החינוך העצמאי בראשות ר' מאיר לוריא ז''ל. ואכן, גם שם זכינו לראות הצלחה וביה"ס שקודם לכן לא היתה לו היתכנות כלל – קם והיה.

אך אלו היו הפעולות ההירואיות... פרט לכך היו את הפעולות הפשוטות שהן אלו שגיבשו את הציבור, כמו המכירות הקבועות ובעיקר לפני הפסח, אז התחלנו עם מכירות של פירות וירקות במחיר מוזל לכלל תושבי העיר, ועוד ועוד.

דמות שהיוותה לך השראה?

אני לומד מכל אחד, מכל אדם, כך שאני יכול לומר שלמדתי מהרבה אנשים ומכל הציבורים, לאו דווקא מהמגזר החרדי. בדיוק כך אמרו חז"ל: "מכל מלמדי השכלתי".

עם זאת, זכיתי להכיר מקרוב כמה גדולי עולם וללמוד כמה שאפשר ממעשיהם. שימשתי כגבאו וכיד ימינו של האדמו''ר מפיטסבורג בעל 'אמונת אברהם' זיע''א במשך מספר שנים עד לפטירתו. כמו''כ היו לי קשרים עמוקים עם ר' מאיר אבוחצירא זיע''א ואביו הבבא סאלי זכר צדיקים וקדושים לברכה. </p בהקשר לכך אספר: באחד מלילי השבתות בימי החורף הסוערים אצל האדמו''ר מפיטסבורג בעל אמונת אברהם זיע''א מנהגו היה לאחר הטיש של ליל שבת בהליכתו לביתו כשהוא מוקף עם משתתפי הטיש לספר סיפורי צדיקים. היה אז גשם שוטף קר רוחות עזות. לפתע פונה הוא אלי ואל הגה''ח ר' זלמן גרויז שליט''א ואל הרה''ח ר' מוטל מאירוביץ ז''ל, שלשתינו היינו שכנים גרים במרחק של כ- 10 דקות הליכה מביתו, מסובב את הראש אלינו ואומר לנו בזה''ל ''תלכו מהר הביתה אני עוצר את הגשמים עד שתגיעו לביתכם''. איך שאמר את זה נפסקו הגשמים. הלכנו מהר הביתה. איך שהגענו מתחת לביתנו חזרו הסערות והגשמים זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל.

בכל זאת, אולי עוד כמה מילים על פעילותך...

במהלך השנים הייתי מפקד המשמר האזרחי האחראי על רובע ג' בעיר, זאת לאחר פרישת  אשר לוי שהתמנה אז לחבר מועצה מטעם סיעת שס"ג. הפעילות הזו התקיימה עד לסגירת המשמר האזרחי ברובע שהורכב אז כמעט כולו ממתנדבים חרדים. לשמחתי היום הוקם 'משמר הרובע' שממלא את החלל בתחום חשוב זה.

הייתי גם הראשון שפעל בתחום שבו פועל היום ארגון זק"א, כאשר אני הייתי זה שטיפל באיסוף גופות רח"ל מזירות תאונה, כשלא היה בעיר מי שידע מה נדרש לעשות בהקשר לכך...

בנוסף, כיהנתי ואני מכהן עדיין כנציג ציבור  בהנהלת קופ''ח מכבי וקרן מכבי האחראים על אישור תקציבי הקופה על כל חברות בנות שלה, כמו בתי חולים אסותא, מכבי דנט, בתי אבות ועוד. לתפקיד זה, שאמנם אין לו השפעה רבה אך פה ושם ניתן לעזור דרכו ליהודים, הגעתי לאחר שפניתי שוב ושוב בלי להרפות למנהלי קופות החולים ותבעתי מהם להגדיל את השירותים לציבור החרדי. היום הדבר מובן מאליו, אך בעבר הם לא ראו בציבור הזה לקוחות שמגיעים להם שירותים מיוחדים... בס"ד ולאחר פניות רבות ובעיקר לאחר 'נדנודים' בלתי פוסקים הצלחנו לשנות את היחס והיום אנו זוכים ב"ה לאוזן קשבת כמעט בכל קופות החולים.

פרק בפני עצמו בפעילותי תפס נושא התחבורה הציבורית. במשך שנים פניתי לכל המי ומי, החל מח"כים, הגעתי לוועדות הכנסת, פניתי לכל מי שרק אפשר היה ב'אגד' וזאת בימים שבהם 'אגד' היתה מונופול כשנהגיה עשו טובה בכך שהם הסיעו בכלל נוסעים... עבדתי על הקווים לירושלים ולני ברק, וזאת בימים שבהם כמעט ולא היתה תח"צ לעיר. היום אנו זוכים לראות שירותי תח"צ סדירים, שגם אם פה ושם ישנן טענות על תפקודם אך אי אפשר כלל להשוות מצב זה למצב בעבר.

גם את המכללה הראשונה להכשרה מקצועית לציבור החרדי בעיר זכיתי לפתוח. קיבלתי אז מאדם העונה לשם משה ליאון, אז מנכ"ל משרד רה"מ (נתניהו, בגלגולו הראשון כרה"מ) תקציב בסכום של  500.000 ש''ח לצורך העניין.  סגרתי עם ממ''ק ראש העיר דאז מר יצחק דרי את הנושא, ושכרתי את האולם שמתחת למחסני השוק (בעבר 'אולמי לחיים') וכן דאגתי לקריאות של רבני העיר שדווקא נלהבו מאד מהעניין. לצערי, אותה יוזמה נכשלה לבסוף וזאת לאחר שכבר היו לה 150 נרשמים.

סיפורים מרתקים יש לך מן הסתם מלא... שתף אותנו בסיפור אחד לפחות.

יש אכן סיפורים, נצביע על אחד מהם. הייתי בקשרים טובים עם ראש העיר בעבר אינג' צבי צילקר ז"ל, כשהיו לנו יחסי ידידות קרובים מאד (עשיתי בשבילו גם גיוס חברים מוצלח לליכוד). יום אחד הוא מספר לי שהוא מחפש מישהו שיש לו קשרים עם אריה דרעי, שאז היה שר הפנים.

שאלתיו מדוע, והוא מספר לי ששטח הנמל הוא ענק ויכול להכניס הרבה כסף לעירייה ע"י תשלומי ארנונה ומיסים שונים, אך על אף שהוא פועל במשך שנים להעביר את שטחי הנמל לתחום המונציפיאלי של העיר, הדבר לא מצליח להתקדם וכך העיר אשדוד אינה נהנית במאומה משטחי הנמל הסמוכים אליה.

אמרתי לו שין לי קשר עם דרעי, אך אני מקורב לרבני משפחת אבוחצירא ואנסה להשתדל עבורו דרכם. ואכן, נסעתי לנהריה, שאדמו"ר רבי דוד שליט"א, ובקשתי את עזרתו כי ישפיע על הרב דרעי למענה של העיר. ואכן, זמן קצר לאחר מכן חזר אלי דרעי, וכך החלה היוזמה להתגלגל.

נדלג לסוף. ההסדר יצא לדרך, ובזכות פעילותו של דרעי הוחלט כי הנמל יכלל בשטח המונציפיאלי של אשדוד, כאשר היה מדובר בהכנסה ישירה של עשרות מיליוני שקלים לעיר בכל שנה! – דבר שייצב את קופת העיריה והפך אותה לאחת העשירות בארץ. צילקר, מצידו, הכיר לי טובה והוא התחייב כי חומש מהכנסות העיריה מהנמל יופנו לתיקצוב מבני ציבור  וסיוע לבני התורה, לישיבות, כוללים, בתי הכנסת ות"ת שבאשדוד.

ואכן, בשנה הראשונה עמד צילקר בהתחייבותו, ומוסדות התורה נהנו מתקצובים נדיבים. בשנה הבאה הסכום כבר ירד, עד שההסכם ההוא התפוגג ונעלם. כמה שנים לאחר מכן פנה לי מי שפנה שיש לנסות להחיות את אותה הבטחה, אך אז כבר עבר משרד הפנים לידיים אחרות, כך שהוא הפך להיסטוריה. העיר אשדוד, לעומת זאת, נהנית בזכות אותה יוזמה שקידמתי מהכנסות עצומות בכל שנה, דבר שמשפיע באופן דרמטי על קופת העיריה.