כיצד היהדות מתייחסת לעניין האסטרולוגיה? הרב הכהן עם התשובות (וידאו)

פרשת בחוקותי בפי הרב דוד הכהן שליט"א: האסטרולוגים טוענים שזה מה שנקרא על פי התורה 'אצטגנינים' כמו שהיו אצל פרעה. אצטגנינות היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני האדם.

לכן כל אדם תלוי ביום ובשעת לידתו, יש מי שנולד עם מזל טוב יותר ויש מי שנולד עם מזל פחות טוב, יש אנשים שמצליחים בכל דבר גם אם לא עושים הרבה ולא מתאמצים, ויש שמשקיעים רבות, מתאמצים ולא תמיד מצליחים.

האם ביד האדם לשנות את גורלו? את מזלו?

מהתלמוד רואים לכאורה סתירה בדברים. יש מקומות שרואים שאדם נולד עם גורל מסויים וביד האדם לשנותו ויש מקומות שרואים שהאדם לא יכול לשנות את גורלו. כך שואל הרמח"ל

פעם חשבו שאם אתה רוצה ילד מוצלח תשלח אותו לחוגי העשרה, תשקיע בו בחינוך טוב וכו' ואם לא תשקיע בילד לא יצא ממנו כלום

התברר שאומנם ודאי שלהשקעה בילד יש הרבה השלכות יש הרבה פירות אבל התברר שהכל נמצא כבר בגנים של הילד, בגנטיקה של האדם כבר מצויים כל הפרטים. לא רק איך יראה גופו של הילד, לא רק כמה אייקיו יהיה לו אלא אפילו אם הוא יהיה עשיר או עני הכל נמצא בגנטיקה. כמה שזה מפתיע אך זה כתוב בתלמוד:

הגמרא במסכת נדה טז ע"ב אומרת: ר' חנינא בר פפא דרש: ישנו מלאך אחד שממונה על ההיריון, קודם שהאשה מתעברת לוקח המלאך טיפה שממנה תתעבר (ביצית מופרית) ומעמידה לפני הקב''ה ואומר לפניו רבש''ע טיפה זו מה תהא עליה גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני. כלומר איך נעצב את האדם הזה, מה הוא יהיה? מכאן שהאדם שנולד הוא נולד כבר עם עתידו וגורלו, הכל מוטבע בגנים שלו. מכאן שהכל תלוי במזל!

מה זה מזל? מזל זה מלשון מזיל, כמו אדם שמזיל דמעה מלמעלה למטה. המזל של האדם, הגורל שלו נוטף מלמעלה למטה במשך ימי חייו של האדם. אדם שלמשל נגזר עליו להתחתן בגיל שלושים אז עד גיל שלושים מזל הנישואין אצלו נעול. בגיל שלושים מזילים לו משמים את האפשרות לנישואין.

על אחד מגדולי ישראל הלא הוא רבי אברהם בן עזרא, או כפי שכונה ברבות הימים על שם פירושו הנודע לתורה ה"אבן עזרא" מסופר כי קשים ומרים היו חייו. אשתו מתה עליו בשנים המוקדמות, מבנו יחידו לא רווה נחת, והחלק שתפס יותר מקום מכל דבר אחר היה מזלו הרע שלא נתן לו לפרנס עצמו בכבוד.

גאון בחכמה, פילוסוף ומשורר נודע היה רבי אברהם, בקי בחוכמת האסטרולוגיה, חשבון, דקדוק ומדעי העולם אשר ידועים היו בזמנו. ספרים רבים השאיר אחריו – ספרי יסוד בתחומם גם עבור גדולי המדענים. עם כל זאת, פרנסתו מעולם לא הייתה מצויה בידו וכל שעשה כדי לשנות דבר זה לא הצליח.

באחד משיריו הוא מקונן על מזלו הרע באירוניה וטוען: אם אמכור נרות לאנשים – לא ישתרר חושך לעולם, השמש לא תשקע. אפילו אם אחליט להתפרנס ממכירת תכריכים לא ימותו אנשים כל חיי... עד כדי כך היה מזלו בכי רע

והשאלה היא האם באמת האדם יכול לשנות את מזלו? השאלה היא מה האמת? יש מה שנקרא מזל או אין? אם קיים אז קיים ונתעסק בו, ואם לא קיים אז במה אנחנו מתעסקים?

בתלמוד יש הסבר מפורט מה זה "אין מזל לישראל".

הגמרא במסכת שבת קנו ע"ב: מביאה מעשה בשמואל ואבלט – שמואל היה מגדולי האמוראים ואבלט היה חכם נכרי חוזה בכוכבים, שהיו יושבים ומשוחחים, וראו אנשים שהולכים ליער לחטוב עצים. אמר אבלט לשמואל: אתה רואה את האדם הזה, ילך ולא יחזור כך אני חוזה בכוכבים הליכה בלא חזרה יכיש אותו נחש וימות. א''ל שמואל: אם הוא יהודי ילך וישוב בשלום לביתו שהרי אין מזל לישראל ותועיל לו התפילה לשדד המערכות, ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. כך כשהם יושבים ומשוחחים ביניהם הספיק אותו אדם לחזור מהיער וחבילת עצים על גבו. אמר שמואל לאבלט: מכאן ראיה שהמזל שולט רק באומות העולם וישראל מעל המזל הם! ניגש אבלט לאותו אדם וביקשו לפרוק מעליו את משאו, בדק בתוכו ומצא נחש ארסי חצוי לשתי חתיכות שקצצו עם הקנים בלי שישים לב לכך. כשראה כך שמואל הבין שלא לחינם נעשה לו נס ובודאי עשה אותו יהודי מעשה גדול שבזכותו ניצול, שאלו שמואל: איזה מעשה טוב עשית? סיפר האיש את קורותיו שמידי יום הוא הולך עם חבריו ליער לחטוב עצים וכל אחד מביא דבר מאכל מביתו ולפי התור כל אחד אוסף את האוכל מכולם ועורך שולחן ומשתתפים יחד בארוחה. היום קרה שאחד החברים לא הביא מאומה וכיצד יאכל משל אחרים ורציתי לזכות ולקיים: ''הלוא פרֹס לרעב לחמך'' (ישעיה נח ז), לכן הקדמתי ואמרתי: היום אני אאסוף את המצרכים ואערוך שולחן! לקחתי מכל אחד ואחד את מאכלו וכשהגעתי אליו עשיתי את עצמי כאילו שלקחתי ממנו והנחתי בסל ולמעשה נתתי משלי עבורו כדי שלא יתבייש. אמר שמואל לאותו אדם: מצוה עשית - מצות צדקה והיא הצילה אותך ממות. יצא שמואל ודרש: ''וצדקה תציל ממות'' (משלי יא ד), ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה מצלת ונותנת חיים לעושיה, כאמור: ''רֹדף צדקה וחסד, ימצא חיים צדקה וכבוד'' (משלי כא כא).   

ממעשה זה ראיה שעם ישראל מעל המזל!

הגמרא ממשיכה להוכיח שאין מזל לישראל, ממעשה שהיה בבתו של רבי עקיבא. לר''ע היתה בת בעלת מדות תרומיות וטובת לב, אמרו לו הכלדיים - אצטגנינים החוזים בכוכבים, אנו רואים במערכת הכוכבים והמזלות, שבתך זו ביום חופתה וביום שמחת לבה יכיש אותה נחש וימית אותה, החוזים בכוכבים באותה תקופה שלטו היטב במערכות השמים ודייקו בדבריהם, ולא כיום שישנם אסטרולוגים הוזים בכוכבים שאינם מבינים בין ימינם לשמאלם ויש להם טור בעיתון או פינה בכלי התקשורת ואומרים לאנשים את עתידם ואוי לאזניים שכך שומעות.

ביום כלולותיה של בתו שמח ר''ע שמחה רבה וערך חתונה ברוב פאר והדר כיאה לגדול הדור, אך הסתיר את דאגתו שקיננה בלבו זה שנים רבות ולא גילה לבתו את דברי החוזים בכוכבים כדי לא לצער אותה, אך ר''ע היה מיצר ודואג מאוד מהבשורה המרה. בליל חופתה לפני שעלתה על משכבה הסירה מראשה את הקשת שהיתה עשויה מזהב ונעצה אותה בחריץ בין הלבנים, שהקירות אז לא היו מטוייחים כמו היום. באותו חור היה נחש ארסי מסתתר ואורב לה ובלי משים נעצה את הסיכה בעיניו והנחש פירפר ומת. בבוקר כשהוציאה את הסיכה מהקיר הנחש נמשך אחר הסיכה ולתדהמתה ראתה נחש מת כרוך בראש הסיכה.

ר''ע שהיה מאוד מודאג מדברי החוזים בכוכבים חשש פן יקרה חלילה אסון לבתו האהובה בליל כלולותיה, בא בבוקר לבית בתו הכלה לדרוש בשלומה כדי להסיר דאגה מלבו, והיא סיפרה לו את המעשה עם הנחש. אמר ר''ע: לא לחינם נעשה לך נס כזה ספרי נא לי איזה מעשה מיוחד עשית! סיפרה הבת: אמש בליל הכלולות אתה היית מאוד עסוק לקבל את פני האורחים הרבים, הרי אתה גדול הדור ובאו אנשים רמי מעלה, רבנים, דיינים, שרים ואנשי מעמד ואתה עומד עליהם לשרתם. בא עני ועמד על הפתח וביקש אוכל להשביע רעבונו וכולם היו עסוקים וטרודים בסעודה ואף לא אחד שם לב והתייחס אליו סיפרה הכלה, לקחתי את המנה שנתת לי אבא והבאתי אותה לעני שיסעד את לבו. אמר לה ר''ע: מצוה עשית - מצות צדקה ומעשה זה הציל אותך ממות והגן עלייך לבטל מעלייך את רוע הגזירה. יצא ר''ע ודרש: ''וצדקה תציל ממות'' (משלי יא ד), ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה (שבת קנו:).

הסיפור אמנם מלמד על כך שניתן לשנות גזירות על ידי מצוות ומעשים טובים, אבל אם מנסים לשנות גזירות סתם על ידי ניסיון להתחמק מהן - זה לא ממש עוזר, כפי שממחיש הסיפור בגמרא, מסכת סוכה נ"ג.

שלמה המלך, שהיה כידוע בעל כוחות מופלאים ברמות רוחניות גבוהות, ראה יום אחד את מלאך המוות מחוץ לארמונו. מאחר ומלאך המוות נראה עצוב, שלמה שאל אותו מדוע הוא נראה כך. "אני צריך לקחת את נשמות שני הסופרים שבחצרך, אליחרף ואחיה", סיפר, "אבל אני לא מצליח לעשות את זה כרגע". מה עשה שלמה? ניסה למלט את שני אנשי חצרו מגורל זה, אבל לא על ידי מצוות ומעשים טובים אלא על ידי בריחה לעיר לוז.

באותה תקופה, בה הניסים היו גלויים יותר ולא היה הסתר פנים, העיר לוז הייתה מקום בו לא מתים כלל. כשמישהו מתושבי העיר הזדקן מאוד וקץ בחייו, הוא היה יוצא מחוץ לחומות לוז, ורק שם מלאך המוות היה לוקח את נשמתו. ובכן, סופרי המלך הובהלו מיד לכיוון העיר ההיא, בהוראת המלך שלמה, אולם בדיוק כשהגיעו מחוץ לחומות העיר - בא מלאך המוות ונטל את נשמתם.

יום למחרת ראה שלמה המלך את מלאך המוות מחוץ לארמונו שמח ועליז. הוא שאל לפשר השמחה, ומלאך המוות ענה שכבר לקח את נשמת שני סופריו. הוא הסביר שב"כרטיס המוות" של שני הסופרים צוינו כמובן השמות, התאריך המדויק - ומקום המוות. כשראה שבאותם כרטיסים כתוב "מחוץ לשערי העיר לוז", היה עצוב כי לא ידע כיצד להביא אותם לאותו מקום. "אלא שקצת אחרי שדיברתי איתך אתמול", אמר, "אותם סופרים הגיעו לשם, וכך יכולתי לבצע את משימתי ללא בעיה כלל וכלל".

על זה אמר שלמה המלך את הפסוק: אין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה'".

אם כן רואים לכאורה סתירה בדברים. יש מקומות שרואים שאדם נולד עם גורל מסויים וביד האדם לשנותו. כמו המעשה של שמואל ואבלט והמעשה של ביתו של רבי עקיבא ויש מקומות שרואים שהאדם לא יכול לשנות את גורלו כמו שראינו אצל שלמה המלך שעם כל חכמתו לא רק שלא הצליח לבטל את הגזירה אלא הוא עוד גרם להם למות. כך שואל הרמח"ל

התשובה לכך היא: הגמרא מלמדת לנו שגם ליהודי יש מזל כיון שזה מה שהקב"ה הטביע בבריאה, השמש והירח מאירים בכל יום וגלגל המזלות קיים, רק שיהודי חזק יותר מהמזל שלו. ליהודי יש מפתח עוקף מזל והוא 'תפילה' בכוחה של התפילה לשנות את המזל. אומר לנו בורא עולם, בני אל תתעסקו עם המזל תתעסקו איתי, דברו אלי ישירות, תפנו אלי בתפילה ובמעשים טובים, אשמע אתכם, ואשנה את מזלכם.

בכח האדם לשנות את מזלו על ידי מעשיו, האומנם שהאדם נולד בזמן מסויים עם מזל מסויים אך אז למעשה הוא מקבל רק את החומרה, אך את התוכנה יכול הוא לכתוב כפי שהוא רוצה.  יכול הוא לתעל ולנתב את האופי שבו הוא נולד לאפיקים חיוביים. זו הכוונה אין מזל לישראל, ליהודי יש את המפתח, את הכוח לכופף את המזל, וליהודי אסור לקדש את הטבע, כיון שכאשר אתה מתעסק במזלות אתה מחזק את הטבע, וזה נוגד את השליחות שלנו כאן בעולמנו, עלינו לדעת ולהודיע כי הטבע הוא ככלי ביד היוצר, הטבע הינו כלי ביד הקב"ה וברצונו יעשה בו ככל אשר יחפוץ, לכן אוסרת עלינו התורה ללכת ולהתעסק בענייני המזלות אין מזל לישראל, ישראל מעל המזל! תמים תהיה עם ה' אלוקיך!