"פירותיו של האדם - חידושי תורתו"

מנהל כמידי שנה בימי השובב"ים עורכים חיזוק אצל אברכי הכולל בכולל זוהר השלום בקרית פונובז' בראשותו של מנהל הכולל המסור הרב אהרן כהן.

גדולי תורה וראשי ישיבות מגיעים למסור שיחות וחיזוק והתעוררות בפני האברכים ובפרט בצילה של המלחמה ומחדדים את חשיבותה של לימוד התורה ביתר שאת דווקא בימים אלו.

השבוע הגיע  הגאון רבי יעקב ראם שרבאני שליט"א ראש הישיבה הגדולה "אהל יוסף" – "אוצרות התורה" בבני ברק ובנו של הגה"צ המאור הגדול רבי ראובן שרבאני זצ"ל מראשי ישיבת "יקירי ירושלים" ומחבר ספרים נפלאים בדרך עבודת ד' אשר דרש בחוכמה במשך שנות חייו.

בתחילה שיבח את האברכים היקרים השוקדים על לימודם בשמחה כשהם מנותקים מכל המצב ושקועים בלימוד התורה וההלכה יחד עם ראש הכולל הדיין הגאון רבי יובל אברהמי ומנהל הכולל המסור למען האברכים יומם ולילה הרב אהרון כהן הי"ו.

בדבריו אמר, צריכים לדעת האברכים היקרים שכל אברך ואברך השוקד על התורה, עליו מוטלת האחריות ובזכות לימוד תורתו הוא מחזיק את העולם ולמנוע פגעים.

במשך כשעה חיזק ועמד על מעלת לימוד התורה וכוחה בכל עת. עלינו לדעת כי לימוד התורה הוא גדול מכל המצוות הקיימות בעולם, כמבואר בירושלמי, שאין מצוה שהיא שוה לערך לימוד התורה. גם עזרה לזולת, וחלוקת מצרכי מזון וכדו' - הכל אינו שווה ערך ללימוד התורה הגדול מכל.

עלינו לדעת גם כי בעת כזאת בה עמנו נמצא במצב לחימה, עיקר השמירה מגיע דוקא מאותו שומר הנמצא בבית המדרש, שהוא לומד התורה, ובלשון הגמרא "שומר העיר". ונפסק להלכה ברמב"ם, כי לומדי התורה פטורים ממס שמירה, אף אם יש להם כסף רב, בעוד שעניים שאין תורתם אומנותם חייבים במס שמירת העיר! זו ההלכה למעשה, ולא רק ענין! כך יוצא שהשומרים האמיתיים הם לומדי התורה.

עוד ציין את המעלה לחדש חידושי תורה ואמר, חידושי תורה מגיעים רק דרך לימוד בעיון בעמל ובהתלהבות. הגאון רבי שבתאי אטון זצ"ל ר"י "ראשית חוכמה" פגש בעת הליכתו בשוק נער שצעק בקולי קולות על מרכולתו "בנדורה" = (עגבניות) בשקלו בנדורה בשקלו" הגאון לא התאפק, ניגש אליו ואמר, 'לו היית זועק כך בקולי קולות ובהתלהבות את אביי ורבא, לא היית מגיע לזעוק בקולות על הבנדורה..."

בדבריו התיחס ליום טו' בשבט, מובא בשם הזוהר הקדוש שמשווה בין האדם לעץ, כמאמר הפסוק "כי האדם עץ השדה", ומבאר מי הם הענפים והעלים והגזע. ולבסוף מבאר כי הפירות הינם חידושי התורה של האדם. העץ בשונה משאר הדברים הקיימים בטבע הנוטים ליפול ולרדת רק למטה, משלב את שניהם, אמנם ענפיו מעמיקים מטה מטה, אך ככל שהם מעמיקים ומתקרבים למים - כך גובה הגזע עוד ועוד למעלה! וכמו האדם המורכב משני צדדים, מצד אחד דומה לבהמה מצד היצר המושך אותו לתאוות העולם מטה מטה, ומצד שני הוא כולו רוצה לשאוף למעלה כמלאך. ככל שיתקרב למים שהם התורה - התורה תגביה אותו מעלה כמו העץ.

כן דיבר על מעלת לימוד התורה גם בין הסדרים, גם שמגיע לביתו ילמד ויעיין בספריו, על כך המליצו גדולי המוסר שישאיר האדם את הספרים בהם הוא לומד בביתו בלילה על השולחן, כדי שבבוקר כשבניו יקומו - יראו את הספרים הללו, ויבינו שאביהם למד בהם בלילה!

בענין הפרנסה של הבן תורה, אמר כי מתרחשים בכל עת ניסים לכל המחליט ללמוד כראוי, ועל האדם לבטוח בה' בכל ליבו ובודאי יראה ישועות. קשה להסביר איך בדיוק זה עובד, אך בסיומו של חודש ושנה המסכם את הוצאותיו יראה בעליל שזכה לדברים פלאיים בזכות התורה שלומד ומשקיע בה. וסיים בברכה לכל האברכים היקרים ה' יזכנו ללמוד תורתו כראוי בעמל תורה אמיתי ותעלו כולכם עוד במעלות התורה והיראה.