מרן הגרי"ב שרייבר שליט"א בכנס למען הצלת הישיבות

בעקבות הגזירה הקשה נגד לומדי התורה: כנס חירום היסטורי התקיים בערב שבת במעמד מרנן ורבנן חכמי וגדולי הדור וראשי הישיבות שליט"א, לאסיפה לנוכח הניסיון להצר את רגלי עולם התורה.

באולם הגדול בו נקבצו ובאו יחד גדולי ראשי הישיבות מכל העדות והחוגים, נשמעו דבריהם שעמדו על חובת השעה.

בין הנוכחים בלט הגאון הגדול רבי ישראל בונם שרייבר שליט"א רב קהילת "בני פנחס" בעירנו וראש ישיבת נתיב הדעת, לצידם של מרנן ורבנן  שליט"א.

יו"ר ועד הישיבות, הגאון רבי חיים אהרן קאופמן פתח את הכינוס ואמר: "הכינוס הזה, של ראשי הישיבות, כאיש אחד בלב אחד, הוא נדרש והוא התבקש על מנת להשמיע את קול השם. יש בכינוס הזה, כדי להביע את זה שכולנו מאוחדים סביב מבצרי התורה, הישיבות הקדושות.

להלן החלטות הכנס:

א'- עם ישראל שרוי במצב מלחמה אל מול אויבי ישראל הארורים המבקשים את נפשותינו ירחם השם. לבנו דווה על החללים הרבים שנפלו השם יקום דמם. ואנו תפילה וזעקה לאחינו בני ישראל הנאנקים בשבי, בקשתנו בתחינה לפני הקב"ה שיחוס וירחם עליהם. ויושבי ארץ הקודש ישובו לחיות בשלום ובטח בכל ערי ארצנו הקדושה. ונראה במפלת צוררי ישראל העומדים עלינו לכלותינו

והקב"ה מצילנו מידם.

ב'- כמי שנפלה בחלקנו הזכות הגדולה והאחריות העצומה בהעמדת לגיון של מלך רבבות בני הישיבות הקדושות ולומדי התורה, כן ירבו, אנו מצהירים ומודיעים בזאת- מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם. ובכל הגלויות מה ששמר על קיום היהדות, היו הישיבות הקדושות, שהוקדשו ללימוד תורה בלבד. בלא כל תערובת זרה. כל ניסיון לפגוע בהם, היינו כנעיצת חרב בלב האומה שתוצאותיה הרסניות לקיומה.

ג'- דבר זה הוא מובן ופשוט בכל הדורות, אף בין אומות העולם בזמני צרה וצוקה, שעברו על אומתנו בגלויות, כאשר גזרו גזירות רעות על התורה הקדושה וקיומה, עמדו אבותינו על כך שיתקיימו הישיבות הקדושות ומקומות התורה כצביונם, אף בתנאים קשים ומרים.

ד'- אנו פונים לראשי השלטון בבקשה, להכיר בישיבות כסוד ויסוד קיומנו ומשכך, להסדיר את מעמדם של כלל בני הישיבות והאברכים כפי שהיה נהוג תמיד, לבל יופרעו מלימודם. 

ה'- אנו מכריזים כי נעמוד איתנים אל מול כל נסיונות להקשות על קיום והתרחבות עולם התורה, לרבות מול פגיעות כלכליות או אחרות חלילה. נוסיף להעמיד לגיונות של בני תורה ותלמידי חכמים, כי התורה היא חיינו ואורך ימינו. יסוד קיומנו ונשמת אפנו.

ו'- אל בני הישיבות ואברכי הכוללים, השם עליהם יחיו, אנו קוראים- עמדו בעמידה איתנה כנגד כל הנסיונות, החזיקו במעוז צור עמוד התורה הקדושה, מתוך חיזוק רב בהוספות, שקידה בלימוד התורה ברציפות וביגיעה, בתוך בתי המדרשות, תוך הסרת כל המפריעים. וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. ובכל העניינים הנוגעים למעשה, יש להישמע להוראות שיפורסמו על ידי ועד הישיבות בארץ הקודש.

ז'- כעת, שבני הישיבות והאברכים יוצאים בימים הקרובים ל"בין הזמנים" והיישוב בארץ ישראל נמצא בסכנה גדולה, אנו קוראים ביתר תוקף להמשיך ולקבוע עיתים חזקים לתורה בבתי המדרשות. שבני הישיבות ואברכי הכוללים בלימודם הם המגנים עלינו מפני העומדים עלינו לכלותינו. וחס ושלום מלהסתובב בטל בחוצות קריה המסוכנים הן בגשמיות והן ברוחניות. להימנע מטיולים באופן בלתי ראוי לבני התורה ויראי השם. ימי בין הזמנים מיועדים ליתן רווח בין פרשה לפרשה על פי רוח התורה הקדושה ולהתכונן כראוי לימי חג הפסח הבאים עלינו לטובה. ובימים שלאחריהם להתכונן לזמן הקיץ הבא עלינו לטובה, לשוב לבתי המדרשות והיכלות הישיבות הקדושות ביתר שאת וביתר עוז.

ח'- לאחינו בני ישראל נדיבי לב ובעלי יכולת בכל תפוצות ישראל, אוהבי תורה, נכריז ונקרא- קחו אל לבכם את חובתכם הגדולה, לאחזקת התורה בשעה גורלית זו לקיומו של עם ישראל מול כל האויבים הקמים עלינו מבחוץ. ומפריעים לקיומה מבית והוזילו הון רב למען אחזקת עמודי התורה בארץ הקודש, הישיבות והכוללים, מקור חיותנו