מה ביקש הרה"צ ר' מיילך מבחורי הישיבות לקראת סוף ה'זמן'?

בשבוע האחרון בשיחותיו של הרה"צ ר' מיילך בידרמן הרבה להדגיש כי לקראת ימי בין הזמנים, נמצאים יותר בבית סביב ההורים וזו ההזדמנות להיזהר ולהקפיד על מצוות כיבוד הורים.

תלמידי הישיבות צריכים לדעת "זה לא חידוש שלי, מדובר במצווה דאורייתא, אותה כינו חז"ל 'חמורה שבחמורות'", כך אמר באחד משיחותיו בישיבה בעיר חיפה.

במהלך נאומו סיפר כי בעל 'החזון איש' זצ"ל נהג לציין כי "כשם שיש מצווה ללמוד את הלכות חג בחג שלושים יום קודם החג, כך צריך כל בחור ללמוד היטב ולשנן את הלכות כיבוד אב ואם קודם צאתו לביתו".

בדבריו ציטט מתוך דבריו של רבי חיים פלאג'י זצ"ל שכתב בספרו כי 'אביו ואימו הם יותר טוב מ'קמיע' לשמרו'. "ומי מאיתנו לא מחפש כיום קמיע לשמירה?!".

עוד הביא בדבריו, בשם ה'פלא יועץ' (ערך כבוד אב ואם) וז"ל, 'הנה כי כן בחורי חמד בני ישראל הכשרים, תנו לאלוקיכם כבוד, והזהרו בכבוד אביכם ואמכם, ולא תסורו מן הדבר אשר יצוו אתכם ימין ושמאל וכו', וכבר מילתי אמורה שיש מצוות בר מזלא, שהרי כמה מעות אדם מפזר לעשות מצות פתיחת ההיכל, או להיות סנדק וכדומה אף דליכא לא מצוה דאוריתא ולא מצוה דרבנן אלא חבוב מצוה בעלמא, אשריהם ישראל, ועל כל פעם ששומע בקול אביו ובקול אמו מקיים מצוה רבה דאורייתא, ופתאים עברו ונענשו'. וניתן לומר כי מצוה זו 'עומדת ברומו של עולם ובני אדם...'.

דוגמא לדבר הוא כמו ששמעתי מכמה אנשים שסיפרו לי בכאב, כי אחרי שזכו להשיא את צאצאיהם אינם זוכים לשמוע 'אות חיים' מילדיהם, כי המה טרודים בענייניהם ואינם טורחים לבקר את הוריהם ולכבדם, והלא בימינו איכשר דרא ויש לנו מכשיר 'טלפון' שאפשר לעמוד במקום אחד ולדבר עם איש אחר בקצה השני של העולם, ומדוע אם כן לא יקבע אדם שעה קבועה מדי יום ביומו שאז ידבר עם הוריו ויספר להם מה שעובר עליו ועל משפחתו, והלא בפעולה קטנה זו הרי הוא מקיים מצות עשה דאורייתא של 'כיבוד אב ואם' שהיא מן החמורות שבחמורות. והלא בכל עת שכותב רבינו ה'רמ"א' בהגהותיו לשולחן ערוך "יש מחמירין' - הננו מחמירין בכל עוז. ואם כן כמה יש להחמיר בכל חומרה יתירה בעניין זה 'החמורה שבחמורות', ליזהר מאד בכיבוד אב ואם, ולהוקירם בכל יקר תפארת וגדולה.

וכבר כתב הגה"ק רבי שלמה קלוגער זי"ע לבנו הגאון הגדול רבי אברהם שמואל בנימין זצ"ל בזה"ל, ידידי בני למה אין יראת שמים על פניך, לקיים כבוד אם לכתוב אל אמך, נא, מהיום והלאה תפרוס שלו' אמך ביחוד (הובא - בספר בדידי הוי עובדא עמו' שס"ו).

הנהגה נדירה וחריגה הורה בביתו הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, שהזהיר את בניו שהיות ואימם הרבנית הצדקנית ע"ה נקראה בשם 'בת שבע' על כן שלא יזכירו את שם השעה 'שבע', שלא יאמרו את שם אימם (ואף שאין זה 'להלכה', אך הביטו וראו גודל הזהירות בכיבוד אב ואם...).

ועוד מעשה שממנו נלמד עד היכן כיבוד אב שהיה אצל הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, פעם אמרה בתו של הגה"ק הסטייפלער זי"ע לאביה 'ל-חיים כואב הגב', הוא חשב שהכוונה לבנו רבי חיים, הלך לביתו וציווהו לשכב במיטתו, נשכב רבי חיים והסטייפלער טיפל בו במסירות כדי להקל מעליו את 'כאביו', והורה לו לשכב כך עד הבוקר. כששב לביתו הוברר להסטייפלער שהכוונה הייתה לבעל נכדתו שגם שמם "חיים", עלתה בת שחוק על פניו, ואמר רבי חיים עלול לשכב כך עד הבוקר, חזר מיד לבית בנו הגר"ח, ואמר לו, אתה יכול לקום...

ובשם הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זי"ע, שח בימי חרפו לאיש ממקורביו, ואמר לו, מובא בספרים שכל יהודי מחוייב לאחוז לכל הפחות במצות עשה אחת ומצות לא תעשה אחת, אשר יקבל עליו לקיימן בשלמות ממש ובכל מצב שהוא, אפילו אם צריך לזה מסירות נפש, אני קבלתי על עצמי את העשה 'כבד את אביך ואת אמך' ואת הלאו 'מדבר שקר תרחק'. שאלו המקורב, מה ראה לבחור באלו דוקא, השיב הרה"ק כי המה הקשות ביותר!!! (ספר ראש גולת אריאל).