"בער לעבודת ה'": איגרת הניחומים של ראש הכולל האשדודי למשפחת אזולאי

הגר"י אברג'ל זקן רבני אשדוד היה בקשרי ידידות מופלאה עם גדול מזכה הרבים בעירנו רבי מימון אזולאי זצ"ל ראש ישיבת "משיבי חיים".

כמעט כל יום בשעות הבוקר היו נפגשים בדרכם לכולל הרב אזולאי ויבלחט"א הרב אברג'ל, כאשר שני הכוללים שלהם היו ברובע ב'.

פעמים רבות הרב אזולאי זצ"ל צירף לנסיעתו את הגר"י אברג'ל ולקחו עד למבנה הכולל מתוך הערכתו הגדולה אליו.

משהגיע השמועה על פטירתו של רבי מימון אזולאי זצ"ל, הגר"י אברג'ל היה בצער והזכיר את פעולותיו הגדולות שחולל בעיר באותם שנים לפני ארבעים שנה ויותר עם הקמת ישיבת "משיבי חיים" שזכתה להוציא מתוכה אברכים ותלמידי חכמים שכיום בניהם מתחנכים במוסדות חינוך תורניים בזכותו.

מפאת שנבצר מהגר"י אברגל לנסוע לניחום, שלח איגרת תנחומים ע"י שליח למשפחה.
באיגרת נכתב:

"למעלת כבוד משפחת אזולאי היקרה הי"ו
בצער קיבלתי את הידיעה על פטירתו של אביכם היקר מקים עולה של תורה, מגדולי מזכי הרבים שזכה להשיב רבים מעוון בהארת פנים ובמסירות מיוחדת הרה"ג ר' מימון מרדכי אזולאי זצ"ל.
כפי שזכור לנו עוד מקדמת דנא, המנוח זצ"ל היה דמות צנועה מחד אבל מצד שני כולו היה בוער לעבודת ה' לעשות נחת רוח לה' יתברך, עם רצון גדול שהיה לו וזכה ע"י כך לחזק ולעודד את עולם התשובה בעירנו באותם שנים, עד שידוע שרבים מבעלי הבתים בעיר ועובדי נמל היו משתתפים בשיעורי התורה במוסדות שהקים לתפארה את מבצר התורה "משיבי חיים" ועם השנים ילדיהם עברו להתחנך בחינוך תורני, אשריו ואשרי חלקו.
"מעשים טובים אלו, הן זכויות גדולים, כמאמר חז"ל "כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו" (סנהדרין יט:) שזכה שכל אותן אלו שהיום יושבים ולומדים תורה והקימו משפחות לתפארה, הכל נזקף לזכותו ולעילוי נשמתו אשר נמצאת בגנזי מרומים, שם היא מתקבלת ע"י האבות הקדושים בעולם האמת עם צדיקי עליון.
את המכתב מסיים הגר"י אברג'ל בדברי ניחום: "בעל הנחמות ירפא את השבר הגדול, ממרום תנוחמו בתוך שאר אחינו בני ישראל ובתוך אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, יקיצו וירננו שוכני עפר, ובהמשך דרכו הגדולה תמצאו נחמה, ויהי רצון שיתקיים בנו הכתוב: ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, נזכה בקרוב לגאולה השלמה ולתחית המתים במהרה בימינו ואך טוב וחסד ירדפוכם ונשמע ונתבשר בבשורות טובות".
מן השמים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד.
הרב יצחק אברג'ל