ממתק לשבת פרשת ואתחנן: על איזו אנדרטה נמליץ לראש העיר אשקלון?

בפרשת ואתחנן מופיע הציווי האלוקי "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך 

זה הוא אחד מעשרת הדיברות ומאבני היסוד של עם ישראל.

בתלמוד במסכת קידושין מופיע הסיפור על הגוי האשקלוני דמא בן נתינה, סוחר היהלומים הנודע,

שחכמי ישראל פנו אליו  לרכישת יהלום תואם לחושן הכהן הגדול, והיו מוכנים לקנותו במחיר מפולפל.

אך כאשר ביקש להביא את המפתח לאוצ, ראה דמא שהוא טמון תחת הכר שאביו נם עליה את שנתו.

 ויתר על כל העסקה ובלבד שלא יפריע את אביו משנתו.

אכן כיבוד הורים ראוי לדוגמה, ולא בכדי נבחר כסמל לכיבוד הורים.

אין ספק שהיינו ממליצים לראש עיריית אשקלון, לבנות אנדדטה לדמותו של דמא...

סיפור יפה.

אך בא וננסה להבין פשר הנהגתו,

לבטח מעניין היה לדעת, כיצד הגיב האב נתינה כששמע על שאירע.

ההיגיון אומר שהוא היה מצטער על כך שבנו החמיץ את עסקת השנה, שהרי כל אבא שואף שבנו יצליח בעסקיו גם אם זה במחיר להעיר אותו משנתו...

בתלמוד הבבלי לא מופיע המשך הסיפור, אך בתלמוד הירושלמי, ממשיך את החלק הנעלם בסיפור,

ומתאר שהאב קם ורקד משמחה על הנהגתו של הבן דמא!!!

והתמיהה עולה וזועקת, גם אם אתה אבא שמבכר שעת שינה על פני עסקת חיים, לפחות כלפי בינך תראה עצבות והשתתפות בהפסדו??

שמעתי לבאר:

עלינו לדעת שפעמים אנו משקיעים שנים של חינוך ושיחות מבוא, איננו יודעים האם הצלחנו להטמיע את המסר,

או שמא יגענו לריק...

דמא לא גדל על חלל ריק.

נתינה האב היה כולו נתינה כשמו, וחינך והיה דוגמא אישית לבן דמא,

כששמע על הנהגתו של בנו,

רקד משמחה שעשרות שנות חינוכו העלו פרי,

לא על שעת שינה ח"ו.

וזה שווה יותר מעסקת יהלומים.

ואם כן,

חושבני שנמליץ לראש עיריית אשקלון.

שאת האנדרטה יקים לזכרו של נתינה האב.

כולנו תפילה,

שנזכה להיות מודל וסמל לילדינו/תלמידנו ולראותם צועדים במסילה הנכונה שהיא דרך המלך.

ובשעת אמת פועלים לפי הערכים שהוטמעו.

ימי בין הזמנים זו הזדמנות לפגוש את ילדנו בשעות שאין להם מסגרת, להנות מפירות החינוך שלנו ושל הצוות החינוכי שליווה אותם למשך כל השנה,

זה גם הזמן לתת מילות הערכה הן לילדנו על עמלם, והן לצוות החינוכי שהיה שותף למה שהם הגיעו, בפרט אחרי שנה כה מאתגרת.

מאחל לכולנו להנות מהפירות, ולחוות איתם ביחד ולהכינם נכון לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.

שבת שלום ומבורך