מלחמת הכל בכל / טור פוליטי  

בערב השבת האחרונה התעוררו תושבי אשדוד החרדית למציאות שעד כה לא היתה מוכרת בעיר. על לוחות המודעות התנוססו להן זו לצד זו שתי מודעות. האחת – הכתבה שפורסמה ב'הדרך' ובה הודעת מועצת חכמי התורה על תמיכתה בר' אבי אמסלם שירוץ לראשות העיר. והשניה, מודעה ובה חתימותיהם של חלק מרבני הציבור הספרדי שקוראים להצביע דווקא עבור רה"ע המכהן, לסרי, כשהם מצביעים על החיבה הגלויה וההערכה לה זכה מצידו של לא אחר מאשר הגר"ע יוסף זי"ע, כשעצם איזכור שמו של מי שהחזיר עטרה ליושנה אמור להרעיד מיתר בליבו של כל מצביע ש"ס מן השורה.

קרב המודעות הזה, שניטש לכאורה על ליבם של מצביעי ש"ס, אינו נוגע רק לציבור הספרדי – קהל היעד של מפלגת ש"ס – אלא לציבור החרדי כולו.

נכון לעכשיו, מתנהל לו קרב ענקים בתוך הרחוב הספרדי-חרדי, כשלראשונה מאז הוקמה מפלגת ש"ס בעיר היא חצויה לשני מחנות.

מהצד האחד ישנו מחנה המצדד במועמדותו של הממ"ק תוך הסתמכות על מכתב מועצת חכמי התורה שפורסם בשבוע שעבר, אך מהצד השני ישנם לא מעט רבנים, ביניהם כאלו שדעתם נחשבת מאד בציבור הספרדי-חרדי, שטוענים כי מדובר בהכרעה שמסתמכת על נתונים שגויים שהוצגו בפני רבני המועצת. יש המוסיפים וטוענים כי לא כל חברי המועצת חתמו על הכתב (מכתב המועצת נטול חתימות)- וככזו – אין לציית לה.

ושיהיה ברור. על אף ששניים מהחותמים על מודעת התמיכה ברה"ע הספיקו לחזור בהם, אך עדיין מדובר בשורה של רבנים שחלקם נחשבים למשפיעים מאד. גם ממ"ק רה"ע ומי שהודיע רק לפני שבועיים על התמודדותו, ר' אבי אמסלם, יודע שאין המדובר ב"שועלים קטנים" כפי שהוא כינה אותם, אלא מדובר בחבורה של רבנים ועסקנים שדעתם נחשבת מאד בציבור הספרדי, כשהם עוברים מביתו של רב אחד למשנהו וזוכים לתמיכה שאמורה להדיר שינה מעיניהם של ראשי ש"ס.

אחרי הכל, זו העיר הראשונה, ובעצם זו הפעם הראשונה, שרבנים מעיזים לקרוא תיגר, במפורש, על דעתה של מועצת חכמי התורה. ומבחינתו של יו"ר התנועה, הרב דרעי, שמנסה בימים אלו לבסס את מעמדה של המועצה שזכתה להרכב מחדש, מדובר בפצצת מצרר שעשויות להיות לה השלכות רוחב על ערים אחרות ועל ארועים אחרים.

זהו ללא ספק ארוע של ממש, שהוא אמור להיות 'בתוכו'. לא להשקיף עליו מהצד.

2.

אבל זהו. שהרב דרעי נמצא בתוך הארוע הזה, ולא מעכשיו.

והנה החשיפה שלנו, שתגרום לכם להבין טוב יותר את התמונה. ישנם רבים שסבורים כי מי שמוביל את המערכה באשדוד הוא יו"ר התנועה בעיר, אמסלם, בעוד שדרעי נגרר אליה בעל כרחו. אבל זו טעות. בדיוק כפי שנתניהו לא נגרר לארוע המשפטי בידי לוין, אמסלם (דודי) ושות', כך גם דרעי לא נגרר לארוע אלא הוא זה שיזם אותו ומנהל אותו, אם כי בשלט רחוק.

הסיבה לכך, כך אומר לנו מקור יודע דבר, נעוצה במתרחש מיד לאחר הבחירות הקודמות לעיריה. אז, כפי שכולנו יודעים, נקראה סיעת ש"ס לדיון בנושא ההצטרפות לקואליציה אחרונה, וזאת למרות שהיא היתה הראשונה שהודיעה על תמיכה ברה"ע. עד כאן הכל ידוע, אבל הפרט הבא ידוע פחות.

ההסכם, בסופו של דבר, נחתם בביתו של האסטרטג החרדי הידוע מנחם גשייד, בבני ברק. לשם נקראו דרעי ולסרי להגיע, ושם, בזכותו של המארח הבני ברקי שנכנס לעובי הקורה והוא פעל לקרב בין הצדדים, נחתם ההסכם שסלל את דרכה של ש"ס לקואליציה העירונית. אך כבר אז, לאחר שיצא מביתו של גשייד, נשמע דרעי – שהיה פגוע מאד מהסיטואציה הבלתי מוכרת מבחינתו – מגלה את דעתו שבפעם הבאה הוא יפעל להכתרת ראש עיר אחר שאינו לסרי.

כך שאם ישנם הסבורים שדרעי נגרר על כרחו, ושהוא לא מכיר את התמונה, כדאי שיכירו את המציאות. דרעי מנווט את הארוע, כדרכו בקור רוח, בתיחכום, ותוך חישוב של כל הצעדים והכלים שעל הלוח. האם יצליח? ממש לא בטוח. אבל אין ספק שהימצאותו בזירה הופכת אותה למורכבת מאד מבחינתם של היריבים.

והנה עוד חשיפה: הרב דרעי, כך מתברר, אמנם מנהל את הארוע, אך ממקורות קרובים בקרבתו אנו שומעים שהוא מאד לא שבע רצון מהמתרחש בעיר, וזאת בלשון המעטה. ההתנגדות של הרבנים המקומיים הפתיעה אותו מאד, כשגם הוא, שועל פוליטי ומי שנחשב לבעל הנסיון הגבוה ביותר בתחום בפוליטיקה הישראלית, לא צפה את העוצמות מראש. 

לפי אותו מידע, שכמובן נביא אותו בהסתייגות, ההתנגדות הזו גורמת לו לחשב מסלול מחדש. האם זה יקרה? במידה וכן, הדבר יתרחש תוך ימים ספורים.

3.

ואחרי שניתחנו מה קורה בש"ס, חובה לציין כי מי שמפתיעה, ולטובה, היא דווקא המפלגה האשכנזית – אגודת ישראל. המפלגה הודיעה כבר בפסח על תמיכתה בלסרי, ומאז, על אף לחצים אטומיים שהופעלו עליה – והם הופעלו – היא לא נסוגה בה מעמדתה ולו במילימטר.

גם הכרזתו של אמסלם על ריצתו לראשות העיר שנועדה להציב את אגו"י בפני מציאות חדשה שבה מי שרץ לראשות הוא מועמד חרדי, לא עשתה כל רושם על הסיעה והיא אפילו לא חשבה לחשב מסלול מחדש. בסיעה הודיעו מיד, עוד בטרם יבש הדיו מהצהרתו של אמסלם, כי "התמיכה שלנו בלסרי היא בלתי מסוייגת".

למען האמת, אין זה סוד כי גם במפלגה האשכנזית היו קולות לכאן ולכאן, אך בסופו של דבר דווקא שתי החסידויות שהן דומיננטיות פחות, ויזניץ ובעלזא, היו אלו שנתנו את הטון.

הנציגים שלהן, הן המקומיים והן הבכירים ב'וועדת התשעה' המנהלת את אגו"י, היו אלו שהבהירו כי איך שלא יהיה, ובכל מצב וסיטואציה שהיא, הן יצעדו לצידו של לסרי גם אם בסיעה המרכזית תתקבל החלטה אחרת. ההחלטה הזו השפיעה גם על עמדתה של הסיעה המרכזית, שהבהירה אף היא – והפעם בהודעה רשמית של הבכירים, זייברט וגולדקנופף – על תמיכתה החד משמעית בלסרי.

ושיהיה ברור: בסיעה המרכזית לקחו הימור לא פשוט. דרעי לא ישב בשקט, והוא הודיע על הרצת ח"כ אריאל בוסו (אחיו של יהודה בוסו אבידן, האיש החזק בש"ס, באשדוד ולא רק בה) כמועמד ש"ס לראשות עיריית ב"ב, וזאת במטרה לשדר לסיעה המרכזית שהסיפור האשדודי יעלה לה בסופו של דבר במחיר יקר מאד: אבדן השליטה בעיריית בני ברק.

בסיעה המרכזית התייחסו לעניין בביטול, ושם שידרו לאשדודים שהכל בסדר. "הברית עם דגל יצוקה מבטון", הבהירו בסביבת רה"ע המיועד, זייברט, לעסקונה האשדודית, ונתנו את ברכת הדרך למהלך עם לסרי.

עם זאת, נראה שבימים האחרונים המועמדות של בוסו הופכת מקוריוז לארוע. הח"כ הצעיר לקח ברצינות, כך נראה, את התפקיד שהוטל עליו והוא החל 'לחרוש' את העיר בני ברק כשבסביבתו מספרים על סגירות מול קהילות מאוכזבות – ובב"ב מוכת העכברים שבה תחושת הסיאוב כלפי ההנהגה הנוכחית מבוססת לא קשה למצוא מאוכזבים – כך שיתכן מאד והוא יהפוך לאיום. מה גם, שכפי שדווח רק כעת, מבקשת 'דגל' להתפצל מאגו"י בב"ב, מה שהופך את הזירה למורכבת יותר.

אבל עדיין, גם כעת אומרים בסביבת זייברט כי אין מה להתרגש ממועמדותו של בוסו, ו"אם הוא יהווה איום, זה יקרה רק בקדנציה הבאה, לאחר שהוא יוכיח יכולות בעיריה. כך שאם הוא מהווה איום, הוא מהווה דווקא על הקדנציה הבאה - שהיא כידוע של 'דגל'".

4. 

כעת, אחרי שאנו מכירים את שני הצדדים של המפה, חשוב להתוודע להשלכותיה. נכון לעכשיו, המערכה שהיתה נראית משעממת ועם תוצאות צפויות מראש, מסתמנת כההיפך הגמור: זו עומדת להיות מערכה אמוציונלית מאד, עם המון התפתחויות והסתעפויות, כשההשלכות יורגשו לא רק באשדוד (ועל כך בהמשך).

אך מה שניתן כבר להצביע עליו, זו המסקנה, השורה התחתונה. היא אמורה לגרום לנו לדאגה.

נכון לעכשיו, התמונה היא כזו. ברק סרי שנשלח לזירה בכדי להביא את הקול החילוני, לא הצליח לספק את הסחורה לאחר שלפי כל הסקרים הוא מצליח להביא עמו 6-7% מהקול החילוני, לא יותר. מהסיבה הזו, הוחלט ללכת על מהלך נרחב יותר, וממ"ק רה"ע אמסלם הודיע על ריצה עצמאית כאשר זמן קצר לאחר מכן הוא זוכה לתמיכתה הגלויה והמוצהרת של מועצת חכמי התורה.

התמודדותו של אמסלם הופכת את הסיפור למורכב יותר, שכן גם אם אין סיכוי שאמסלם ישחזר את ההצלחה העצומה של ש"ס בבחירות האחרונות, אז היא המריאה מ4 ל-6 נציגים במועצה, וזאת מהסיבה הפשוטה שהקול הספרדי אינו הומוגני וחלק גדול מהציבור שמצביע ש"ס יצביע בסופו של דבר ש"ס ולסרי על אף ריצתו של אמסלם – אך הוא עדיין צפוי לגרוע כמה אלפי קולות מסך המצביעים שעד כה נחשבו למצביעים בטוחים של לסרי. בכך הוא עשוי לכפות על רה"ע לסרי (שגם נכון לעכשיו נחשב למועמד המוביל, כשכל יתר המועמדים מצויים בפער ניכר מאחוריו) להגיע לסיבוב שני.

אמנם, חשוב לציין שאמסלם משדר כל העת שהוא זה שעומד להיכנס ללשכה שבקומה החמישית, אך הדבר אפילו לא נתפס כקוריוז. לאמסלם אין סיכוי להעפיל לישורת האחרונה, ובודאי שהוא אינו יכול לנצח את לסרי, שניזון בעצם מאותו מאגר קולות – הציבור המזרחי והמסורתי.

כך שגם במקרה הזה, עדיין ישנם סיכויים משמעותיים ללסרי לצלוח גם את המערכה הזו ולכבוש את הראשות, וזאת משום שאין כל סיטואציה שבה מועצת חכמי התורה תורה למצביעיה לבחור כצנלסון – כשהוא יהיה זה שיתמודד מול רה"ע.

ועדיין, אין זהו תרחיש משולל שבסיטואציה זו כצנלסון יגבר על לסרי, ואז נעמוד בפני מצב חסר תקדים שבו הנציגות החרדית, זו שהכתירה את לסרי,  היא שהעבירה במו ידיה את השלטון בעיר מידיו של מועמד דתי שנחשב לעצם מעצמו של הציבור שומר המצוות, לידיים חילונית ולמי שמצהיר מעל כל במה כי יפעל לחלן את העיר.

האם זה יקרה? נקווה מאד שמישהו בקודקודים, ואין זה משנה אם המדובר בקודקודים העירוניים או כפי שהבהרנו שהמושכים בחוטים אלו הקודקודים במגרש הארצי, יתעשתו עוד קודם לכן, וכך לא נמצא את עצמנו מגיעים לסיטואציה הנוראית הזו שצפויות להיות לה השלכות בתחומים רבים שנוגעים לכל אחד מעמנו.

*

בכל מקרה, אנו כאן כדי לעקוב, לדווח ולעדכן.