שותים אלכוהול? סעו הביתה במונית

בעלי רישיון נהיגה ושותים מידי פעם משקה אלכוהולי? תקראו את זה.

ישנם לא מעט מקרים בהם אדם שותה משקה אלכוהולי, לעתים כמות מועטה יחסית ובטוח כי שהוא צלול ומסוגל לנהוג. אך במקרים רבים מחשבה זו מתחלפת עם טופס הזמנה למשפט, בגין נהיגה בשכרות.

כשמדברים על שכרות במונחים משפטיים, לא מתייחסים לתחושת הנהג, האם הוא מרגיש שיכור או האם הוא מרגיש צלול, אלא מה שקובע הוא תוצאת בדיקת הינשוף.

אז מזה בכלל ינשוף? למה לא כדאי להסתבך עם עבירת נהיגה בשכרות? ומה עושים אם כבר הסתבכנו? הכל בשורות הבאות.

החוק קובע כי מי שנוהג רכב או משמש כמלווה לנהג חדש, אסור לו להיות "שיכור".  מבחינה משפטית, שיכור זה מי שנערכה לו בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף" (או בדיקת דם במקרים חריגים) ונתקבלה תוצאה של 290 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.  ואם עסקינן בנהג חדש, נהג צעיר, נהג רכב ציבורי או נהג רכב מסחרי, הוא ייחשב כשיכור כבר מכמות של 50 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

אם שתיתי רק כוס בירה אחת, מותר לי לנהוג?

אין תשובה מדויקת לשאלה "מהי כמות האלכוהול המותרת בשתייה, לאדם המתעתד לנהוג". וזה בגלל שהתשובה תשתנה בין אדם לאדם ותלוי במספר גורמים משתנים, כגון: משקל גוף, סוג המשקה שצרך ורמת האלכוהול שבו, הרגלי השתייה של אותו אדם וכו'.

כותב שורות אלו ייצג ומייצג במספר רב של מקרים בהם הנהג מואשם בנהיגה בשכרות ויוכל לספר לכם, שישנם מקרים רבים בהם נהגים שתו כמות מועטה של אלכוהול, אך בכל זאת נכשלו בבדיקת הנשיפה וקיבלו תוצאה גבוהה, שגררה זימון לבית המשפט.

האם שוטר יכול לחייב אותי לבצע בדיקת נשיפה לגילוי אלכוהול?

בחלק גדול מהמקרים בהם נהגים מתגלים כשיכורים, זה קורה במחסומים אקראיים של משטרת התנועה.  אך בדיקה כזאת יכולה להתבקש גם מנהג שנוסע בכביש באופן חשוד או מוזר.

בכדי ששוטר יוכל לדרוש מנהג לבצע בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף" – שזהו המכשיר היחידי שתוצאותיו נחשבות לקבילות בבית המשפט, עליו לזהות כי עלה חשד סביר כי הנהג שלפניו שיכור. בשביל לעמוד בתנאי החוק, בדרך כלל המשטרה מבקשת מהנהג לבצע בדיקה באמצעות מכשיר "נשיפון" (אשר תוצאותיו לא קבילות בבית המשפט והוא משמש לקבלת אינדיקציה בלבד). וכאשר התוצאה שהתקבלה במכשיר הנשיפון תהיה גבוהה או אם הנהג יסרב לבצע בדיקה זו, אז יתקיים החשד הסביר המאפשר לשוטר לדרוש מנהג לבצע בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף", ובכך לקבל את הראייה איתה ניתן יהיה להרשיע את הנהג בבית המשפט, בעבירה של נהיגה בשכרות.

אפשר לסרב לבדיקת שכרות?

כפי שאמרנו, תוצאת בדיקת הנשיפה המתקבלת במכשיר הנשיפון, לא יכולה לשמש כראיה קבילה, אלא רק לקבלת אינדיקציה בלבד, יש לנהג האפשרות החוקית לסרב לבדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הנשיפון. אך באשר למכשיר הינשוף המצב הוא אחרת – המכשיר נחשב בבית המשפט לאמין. לכן, נהג שיסרב לבצע בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף, עשוי להיות מואשם בעבירה של נהיגה בשכרות, אפילו אם לא שתה אלכוהול כלל (למעט במקרים חריגים). מסקנה, לא מומלץ לסרב לבדיקת שכרות!

בנוסף לבדיקת הנשיפה, הנהג יתבקש לבצע בדיקות שונות, כגון הליכה בקו ישר, נגיעה עם האצבע באף ובדיקות נוספות אשר יכולות להעיד על מצב ערנות כזה או אחר.

מה העונש של נהג המואשם בנהיגה בשכרות?

עבירה של נהיגה בשכרות היא מהחמורות שבדיני התעבורה. וכבר בסמוך למועד ביצוע העבירה, קצין משטרה רשאי לפסול את רישיונו של הנהג השיכור ל-30 ימים ואף לאסור את השימוש ברכבו לתקופה דומה. אך כאן הסיפור רק מתחיל...

החוק קובע כי שיורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, בית המשפט יטיל עליו עונש של פסילת רישיון לתקופה של לא פחות משנתיים. מלבד כך, אף עונשים נוספים, כגון: קנס כספי, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירות דומות ובמקרים מסוימים אף מאסר בפועל.

אז לסיכום... שתיתם אלכוהול? תעשו טובה לעצמכם ותיסעו במונית. אך אם בכל זאת נחשדתם בעבירה של נהיגה בשכרות, מומלץ ליצור קשר עם עורך דין המומחה בתחום התעבורה, כבר בשלב מוקדם.  עו"ד תעבורה יוכל לבחון את התיק ואת חומר הראיות שבו ובמקרים רבים להביא להפחתה משמעותית של עונש הפסילה ויתר רכיבי הענישה הנוספים ולעתים אף לביטול האישום.

**אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי ועל כן אין להסתמך עליו, ומומלץ בכל מקרה להתייעץ עם עו"ד**

נתנאל מויאל הוא עו"ד תעבורה וחבר בצוות החקיקה בוועדת תעבורה ארצית בלשכת עורכי הדין. מכהן כמשקיף בוועדת תעבורה מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין.