צדקה? המעלה הגדולה יותר היא לסייע להתפרנס  

קראתי השבוע בעניין רב את הכתבה שפורסמה במדור 'אשדודים מדברים' (וזו ההזמנות לומר לכם תודה על המדור המוצלח, שמפנה מבט לאנשים כמוני וכמוך שהצליחו לעשות דבר או שניים בחייהם כשעל כולנו ללמוד מכך) ובה מספר תושב העיר, ר' זאב סקלר, כי בשעתו עמד בפני התלבטות האם לקבל עמדה משפיעה שהוצעה לו בתחום התקשורת או להישאר בתפקידו הנוכחי שבו הוא עוסק בהשמה ובהכוונה מקצועית ובכך מסייע לרבים להשתלב במעגל התעסוקה. סקלר מתאר את ההתמודדות ומציין כי החליט להישאר בעבודתו, וכי "מאז אין יום שאיני מברך על ההחלטה שקיבלתי".

עם זאת, נראה – לפחות כך אני הסקתי מתוך הדברים – שסקלר חש עדיין מפעם לפעם רגש של החמצה. מי יודע, כך אני מתאר לעצמי שהוא חושב לעצמו מידי פעם, אולי כבעל תואר ראשון בתקשורת הוא היה היום המסבירן החרדי, זה עומד בשער ומצליח להשיב למחרפינו דבר...

מסיבה זו, אבקש לחדד ולומר כי מה שסקלר עושה כיום, זהו הדבר החשוב ביותר שביכולתו לעשות. גם אם נניח והוא היה מפזר ממון לצדקה ובכך מסייע ליהודים לעשות את החג הקרוב בהרווחה, הוא לא היה מגיע למה שהרמב"ם בעצמו מכנה כ'מעלה הגדולה ביותר במצוות הצדקה', כאשר מדובר של הכוונה וסיוע ליהודים להגיע למקומות עבודה היא המעלה הגבוהה ביותר מתוך ה8 מעלות שמונה הרמב"ם, כשמדובר במעלה שגבוהה אף יותר מהצדקה החשובה ביותר שהיא מתן בסתר!

והרי דברי הרמב"ם, בספרו משנה תורה, הלכות מתנות עניים י׳:ז׳

מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כה-לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּל וְיִצְטָרֵךְ.

כלומר, שהרמב"ם בעצמו מדגיש כי מה שעושה הרב סקלר, בכך שהוא מסייע ליהודים להתפרנס בדרך כבוד לאחר שהם משתלבים בעבודה, וכך גם המיזם הנוכחי שלו עליו הוא מספר (סיוע בלמידת אנגלית בחינם או כניסה לתחום ההייטק) זו מצווה גדולה יותר מאשר, אפילו, לעמוד בראשה של 'קופת החסד'!

אז חזק ואמץ הרב סקלר, דבר גדול אתה עושה, ואין לך כלל מה לתהות על הראשונות. ההחלטה שקיבלת היתה ההחלטה הנכונה!