לשרוד את יום המחר / פרשנות

הדבר האחרון שמאפיין חגיגות פריימריז בליכוד הוא חגיגיות. השריד האחרון למפגנים דמוקרטיים פנים-מפלגתיים בישראל מלווה בקרבות אימים בין החברים המבקשים לשרוד על הספסל הצפוף, בפנקסנות בועטת המנשלת את האחד ומקדמת על חשבונו את השני, בצעידה מופגנת על יותר מדי הרבה שטחים אפורים.

ביום רביעי הקרוב ייקראו 140 אלף מתפקדי הליכוד כדי לבחור את רשימת המפלגה לכנסת הבאה שתהיה רלוונטית על פי הסקר הכי אופטימי ל-37 אנשים. עם הכבוד להפנינג, לצחוקים, למיני המתיקה בגני התערוכה, העליצות תהיה שמורה ליחידי סגולה.

יהיו ביניהם כמה זוכים מאושרים שיצליחו להתמקם בעשיריה הראשונה וידמיינו את ראש הממשלה הבא של ישראל עבורם, בנימין נתניהו, מזמנם אחר כבוד לקבל את תפקיד השררה הנחשק עליו לא הפסיקו לחלום לאורך השנה האחרונה. העובדה שנתניהו מעולם לא מיהר למקם שרים בתפקידים אסטרטגיים על בסיס מיקומם ברשימת המפלגה לא תעמוד לנגד עיניהם. גם לא האפשרות שאולי, רק אולי, נתניהו לא ישיג 61 אצבעות בליל הבחירות והעסק שוב יסתבך.

כל השאר ירכינו ראש ויחזרו הביתה שפופי קומה. אלו שנדחקו לאחור יפנימו את המסר. אלו שנפלטו החוצה יטמנו ראש בכרית, יזילו דמעה או שתיים ויתכננו את האופציות הבאות תחת קטגוריית "עשיה לביתם". החגיגיות תהיה מהם והלאה.

כדי להימנות על בעלי הסגולה הם מטיילים כבר שנה ברחובות הארץ. בחודש וחצי האחרונים, לאחר שהוכרז על הליכה לבחירות, הם מיעטו לחזור הביתה. הלו"ז שלהם מלא במפגשים מדן ועד אילת. לאורך השנה היו אלו הבריתות, החתונות ובת המצווה של ילדי משפחות המתפקדים. בשבועות האחרונים יוזמים חברי הכנסת והמועמדים החיצוניים המבקשים להשתלב ברשימה המיוחלת כנסים באולמות מאולתרים, לעיתים בחללי ענק – תלוי במספר המשתתפים המתוכנן מראש - ומתחננים לקבל הכרה ולהיכנס לדף ההצבעה של המתפקדים.

כשהם נכנסים לכנס הם כבר מצוידים בדף המסרים. קודם כל צמצום כוחה של הרשות השופטת בישראל. "יש גלגל שיניים אחד במדינת ישראל שמניע את כל גלגלי השיניים האחרים, זה קורה בבית המשפט העליון שלנו", מצהיר ח"כ דודי אמסלם באחד הכנסת בשבוע שעבר. חברי כנסת נוספים שהשתתפו בכינוס המדובר החרו אחריו וחידדו כי "בית המשפט אינו מעל החוק".

לרגע אפשר היה לעצום עיניים ולשמוע את מנגינת הטיעון החרדי הקמאי לפיו המיעוט המאמין בישראל אף פעם לא זוכה לייצוג הולם במערכת המשפטית המקומית ובשל המרחק האידיאולוגי –השקפתי הרב השורר בין שני צידי המתרס. רק שכאן מדובר בצמרת המפלגה הגדולה בישראל המייצגת בין רבע לשליש מהעם – שאינו דתי או חרדי. כלומר, הצנטרום הקלאסי של הישראלי המקומי.

"לא היה כדבר הזה", אומר לי השבוע בכיר בליכוד החורך את כבישי הארץ בדרכו לעוד נקודה צפונית. "אני לא זוכר שאי פעם במערכת בחירות הליכוד הציב את ההשתלחות במערכת המשפט כמסר כדי לגרוף עליו קולות, וודאי לא מסר מרכזי. זהו כבר לא אובדן הממלכתיות. זהו הנדוס התודעה", הוא מוסיף.

למה כוונתך 'הנדוס התודעה', שאלתי. "שלא יהיה לך ספק. דף המסרים וסדר מיקומם לוטשו והורכבו לאחר סקרי עומק שנתניהו ביצע בקרב הבוחרים הפוטנציאליים בליכוד ומחוצה לו בקרב הימין הרך סבבי השאלה מה מציק להם ומה הם היו רוצים לשנות. מתברר שהם כועסים על מערכת המשפט. מדוע הם כועסים על מערכת המשפט? כי היא רודפת את נתניהו.

"כך נראה הנדוס התודעה: לאחר שביצע חריש עמוק במוחם של אנשי הימין בישראל על גב הצורך לאזן את מערכת המשפט בישראל - הוא מייצר עליה קמפיין ומשלהב את הרוחות. זו הסיבה שפתאום כל חברי הכנסת של הליכוד 'נזכרו' בפסקת ההתגברות. אין ראיון אחד של אופיר אקוניס בעת האחרונה ללא הבלטת הצורך בעריכת רפורמה במערכת המשפט. הגדילה ח"כ רגב לעשות כשקראה להקפיא את משפט נתניהו עד לאחר הבחירות – ובשם הצורך לאזן את כוחה של הרשות השופטת".  

לשבור דיסטנס

במקום השני בדף המסרים: יוקר המחיה. אין ישראלי שלא כואב לו כשנוגעים לו בכיס. על הליכודניקים זה משפיע עוד יותר. מוקדי הכח המרכזיים נמצאים בפריפריה, שם המצוקה הכלכלית גבוהה וכל שקל קובע. המסרים המהודקים לא אחרו מלבוא. 

במפגשיהם עם המתפקדים, חברי הכנסת המוכתבים על פי דף המסרים מגלגלים את גל עליית המחירים ל'ממשלת מנסור עבאס'. החשמל זינק? "זה בגלל עשרות המיליארדים שהובטחו למנסור עבאס בשנה האחרונה". מוצרי החלב התייקרו? "זה בגלל נפתלי בנט וחברי ממשלתו השמאלנית שבחרו לקדם את האינטרסים של החברה הערבית בישראל באמצעות הזרמת תקציבי עתק על פני דאגה לכלכלת הישראלי הפריפריאלי".

"תראו מה הם עשו ליוקר המחיה שלנו", מבקש אופיר אקוניס למקד את השומעים המרותקים באחד הכנסים בשבועות האחרונים. שר האוצר לשעבר ישראל כץ חידד: "היום קשה לאנשים לקנות מוצרי מזון כאן, כי הם נתנו את הכסף אתם יודעים למי? למנסור עבאס, לתנועה האיסלאמית". וצחי הנגבי מחרה אחריו: "מנסור הבוס, לא עבאס, הוא הבוס של הממשלה של העם היהודי".   

לקראת הישורת האחרונה חברי הכנסת כבר יודעים למפות את מוקדי הכח. היכן אין סיכוי, היכן הן הערים הבטוחות, היכן טעון חיזוק. יואב קיש למשל חזק בתל אביב וברמת גן, אשדוד נחשבת בכיס של ניר ברקת. כמובן גם ירושלים. דוד ביטן איתן בעיר מגוריו בראשון לציון ומיקי זוהר בקרית מלאכי והסביבה. אלי כהן שמגיע עם נדוניית סניף חולון מספר על אחיזה אזורית. ח"כ עטיה מאמינה שבפתח תקווה בכיס שלה. ח"כ ברק משוכנעת שנתיבות, דימונה, ירוחם ושאר ערי הנגב באזור ימקמו אותה גבוה.

בתווך נכנסים הדילים ושיתופי הפעולה עם ה'ערים התאומות'. ברחוב הליכודי יודעים למשל לספר על שת"פ בין ניר ברקת לקבוצת חיים כץ. יש לכך משמעויות מפלגתיות והקלפים של שני הצדדים עשויים להשתבח לקראת מועד ההכרעה, אך גם משמעויות פוליטיות במידה ולבנימין נתניהו לא יהיו 61 אצבעות לאחר הבחירות.  

את חברי הכנסת של המפלגה תראו דווקא בערים המתנדנדות הטעונות חיזוק בכנסי בית ומפגני כח באולמי אירועים קטנים. אין להם רשימת קריטריונים להגעה לערי הדרום או הצפון. הם לא מתנים השתתפות באולם מפוצץ באנשים. גם עבור עשרה אנשים שיתכנסו על גג אחד הבניינים ברבעים הוותיקים הם יגלו סלחנות. כמובן כל עוד המארגן המארח לוקח חסות על כל המשתמע מכך. נכון, יושמעו כמה הבטחות, יתפזרו כמה אמירות ססגוניות.    

בנקודת התפר הזו ניצבים הפעילים. מה הם קווי הפרופיל של הפעיל הליכודי? איזו השכלה צריך לרכוש כדי לזכות בתואר הנחשק? הצחקתם. הפעיל הליכודי הוא בעיקר איש של אנשים. הרבה אנשים. אנשי הקשר שלו בסלולרי גדוש במיוחד אך הכישורים החברתיים שלו גדושים עוד יותר. הפעיל כמובן יודע לחדור למרחבים האישיים של כל אחד ואחד מבינינו, ואם צריך גם תגיע טפיפה קטנה על השכם, על הכתף לצד לחיצת יד רבת משמעות. מה שנקרא, לשבור דיסטנס.

תפקידו של הפעיל לחבר חיבורים, ליצור קשרים, להשפיע על דעת המצביעים, בעיקר לשנע אנשים. מבחינת המועמדים העומדים לבחירה מלאכת הפעיל מוכחת בעיקר בשלב החיתום, אך בשלב הזה הפעיל מעדיף להרחיק לכת מהמזמין הדרוך ולהמתין לתוצאות, תהיינה אשר תהיינה. רובם יסיימו על הגריל בחסות ההפסד הצורב, מיעוטם יחזור לחגוג עם הבוס ולהרים כוסית.

"הפעילים חשובים יותר מחברי הכנסת, הליכוד היא מפלגה של פעילים", הצהיר השבוע דוד ביטן וצדק. בליכוד יש הטוענים כי ביטן קרוב יותר לכלא מהכנסת הבאה, אך זה לא מפריע לו לנצח על המלאכה, לרכב על המנגנון ולחולל מהומות עולם מתחת לפני השטח למורת רוחו של יו"ר המפלגה נתניהו. 

מלחמת כל בכל

כמו בכל הפעמים האחרונות בהן התקיימו הפריימריז לרשימת הליכוד, גם בסבב הנוכחי בנימין נתניהו מושך בכל החוטים ובכל המשבצות. ארציות, מחוזות, צעירים, עולים, הכל. כל רז לא סליק מיניה. הוא מכיר את מוקדי הכח, את הנפשות הפועלות, את הדילים המתבקשים כדי לקדם אחד ולדחוק לאחור את האחר.

ככל שחולפות השנים כוחו של נתניהו בכל הנוגע להשפעה על הרכב הרשימה הולך ונעשה מוגבל. לא בגלל הפוזיציה שהשתנתה מראש ממשלה ליו"ר המפלגה הגדולה אלא בעיקר בשל מספר המתפקדים: אי אפשר באמת לשלוט על בחירתם של 140 אלף איש. מה שכן, לצמצם את השפעת אנשי 'הרשימה השחורה' הוא יכול גם יכול.

בשבוע שעבר תיארנו במדור זה כיצד נתניהו הצליח להביס את האופוזיציה השקטה שלו במפלגה כשהיוזמה לפיה מתפקדי הליכוד יבחרו את נציגי המפלגה במחוזות, במקום חברי המרכז – אושרה בבית הדין של המפלגה.

לאורך שנים, את משבצות המחוזות היו בוחרים 3700 חברי מרכז הליכוד. כך הצליחו ישראל כץ, חיים כץ ודוד ביטן לצבור כח רב במפלגה, שכן חלק ניכר מחברי המרכז סרים למרותם. ואכן חברי הכנסת שנבחרו על משבצות המחוזות תמיד זוהו עם האינטרס של צמרת מוקדי הכח במפלגה – ולא בהכרח איתו.

ח"כ שיר למשל, נבחרה לראשונה לכנסת ברשימת הליכוד על משבצת מחוז תל אביב. היא נתמכה וקודמה על ידי גדעון סער ובשעות מבחן היא ידעה היטב מה מצופה ממנה: בפריימריז מול נתניהו – היא תמכה בסער ושהאחרון ערק מהליכוד והקים מפלגה – שיר הלכה איתו. בשבוע שעבר נתניהו ביקש לשים סוף למעוזי השליטה העצמאיים – והצליח. 

מלבד חיים כץ וישראל כץ, נתניהו גם מעוניין בהחלשת ניר ברקת הנתפס בעיניו כמועמד עצמאי שברגעי מבחן לא יישר עמו קו. גם את אלה הנתפסים פחות ממלכתיים דוגמת דוד אמסלם מנסה נתניהו להרחיק לירכתי הרשימה או דוד ביטן שמלבד היותו קול יחסית עצמאי הוא נושא על גבו את התיק הפלילי, שלגודל האירוניה, מבחינתו, הוא מכתים את מועמדותו. 

על מומלציו של נתניהו נמנים מקורבו יריב לוין ושאר מלחכי הפנכה בעשיריה האחרונה של המפלגה הכוללת את חברי הכנסת דיסטל, ברק, גולן ועוד. אנשי נתניהו מנסים לדחוף אותם בכל הפנקסים הרלוונטיים, אולם החבורה הזו, וביתר שאת יריב לוין, חוששת שתמיכתו האקטיבית של נתניהו בעדם עוד עלולה לגרום למתפקדים העצמאיים לקדם דווקא את אלה שנתניהו ביקש להרחיק – על פניהם.  

לקראת הישורת האחרונה נפתח קרב איתנים בצמרת המפלגה. ביממות האחרונות מופצות אלפי מסרונים אנונימיים לפעילי ליכוד המחדדים את היחסים המורכבים בין נתניהו לישראל כץ. בהודעות מוזכרת עובדת הצבתו של כץ כיורש פוטנציאלי של נתניהו ביום שאחרי לצד הבהרה כי "ליכודניקים יודעים, ליכודניקים זוכרים".

אחד הכוכבים החדשים בליכוד הוא ח"כ אלי כהן. הוא ליכודניק וותיק שנכנס לכנסת על גבו של משה כחלון. לאחר שצללו מניותיו של כחלון הוא חזר לליכוד ומאז הוא החל לפרוח. השטח הוא ביתו ובליכוד סבורים שהוא ימוקם יחסית גבוה בליל חמישי הקרוב.

באחד הכנסים האחרונים הוא פגש בניר ברקת והחל להתעמת עמו בטענה שנתן הוראה להכניסו ל'רשימות החיסול' ולהדיר את שמו מפתקת ההצבעה של מתפקדיו. ברקת לא מסתיר את העובדה שכהן עומד לו בדרך אך טוען כי ההיפך הוא הנכון וכהן הוא שמנסה להדיר את שמו ברקת מרשימת ה'דילים' שלו.

ניר ברקת עצמו סופג מתקפות וירטואליות רבות נגדו ביממות האחרונות כשהודעות המועברות למתפקדי ליכוד רומזות על עושרו ועל יכולותיו להבטיח ניצחון באמצעות כספו. "ניר ברקת, שום כתבה שקנית לא תעלים ממך את הכתם שקושר אותך לפעילות ולתמיכה בקרן החדשה לישראל. לא מצביעים בפריימריז לאנשי שמאל מחופשים לימין", נכתב בהודעות שנשלחו לפעילים וצוטטו השבוע ב'ידיעות'.

המפיצים מצליחים לפי שעה לשמור על אנונימיות אך לא קשה להתחקות אחר האינטרסים המובילים את ישראל כץ לנהל קרב עיקש נגד ניר ברקת ולהיפך, ושניהם - נגד אלי כהן.  

מתקפה נוספת המכוונת נגד יריב לוין מבקשת לסכסך בינו לנתניהו באמתלה שלוין מריץ מועמד משלו במחוז תל אביב. "מי הבוס, נתניהו או יריב לוין? במחוז תל אביב יריב מקדם בכל הכוח מועמד משלו נגד יונתן אוריך", נאמר בהודעה ששוגרה לפעילי ליכוד. בינתיים הספיק אוריך להסיר מועמדותו ותשקוט הארץ בגזרתו.

גם בירכתיים, מחוץ לכנסת, מתנהל קרב נוסף בין דני דנון לגלעד שרון. שרון הצליח בשנים האחרונות להכות שורשים בשטח הליכודי אך מנגד הוא לא מסתיר את העובדה ההיסטורית שהיה מבכירי פורום החווה, שתמך בהתנתקות. דני דנון רוכב בדיוק על הקלף הזה ומכה בו. לצד זאת הוא מגייס את פועלו במסגרת תפקידו כשגריר ישראל באו"ם ומקווה באמצעות לקנות יתרון.

ביום רביעי צפוי האקלים הליכודי לשנות פניו לאחר שהרשימה תתגבש וקולות המלחמה יימוגו. או אז הם ישנסו מתניהם לקרב הגדול – הקרב על כיבוש השלטון מחדש.

הביביסטים החדשים

ביום רביעי בערב התכנסו מאות איש בגני התערוכה לכנס ההשקה של קמפיין 'יש עתיד'. בטרם עלה ראש הממשלה לפיד לשאת נאומו עלתה שרת הכלכלה ברביבאי 'לחמם' את האווירה וביצעה השוואה אומללה ומחפירה שהניר אינו סובלתה והציבור הריע.

לאחר מכן עלה יאיר לפיד לשאת נאומו בפני ציבור שומעי לקחו. בשלב מסוים התפרצו לדבריו מספר מתמחים מכמה בתי חולים שהגיעו למחות על תנאי ההעסקה שלהם. לפיד לא התבלבל והשיב להם ב"אנחנו מטפלים ואנחנו נטפל גם בזה" והציבור הריע.

המתמחים לא הרפו ותהו בפניו: "אבל הרי הבטחת לשנות". לפיד חזר על המונולוג העקר ואמר כי "אנחנו נטפל בזה" והציבור הריע.

אנשים שנכחו במקום סיפרו לכותב השורות על ההערצה העיוורת שהוקרנה מאת המשתתפים כלפי יאיר לפיד.

"בסביבת יאיר לפיד נהגו לאורך השנים ללגלג על ה'ביביסטים המכורים'. על כך שהעובדות לא נותנות לבלבל אותם, שלקחו להם המח ועיוותו להם את ההיגיון. יאיר לפיד גורר את מדינת ישראל לסבב חמישי ומנציח את הפלונטר הפוליטי – רק כי ההיגיון של מחצית מהעם הזה אינו 'ההיגיון הנכון'. אבל הערב נוכחנו לגלות שסנוור היגיון קיים גם בצד השני.

"לא משנה כמה הבטחות יפר יאיר לפיד בדרכו לכיבוש ראשות הממשלה, לא משנה כמה שקרים הוא יפזר על אם הדרך, לא משנה כמה טעויות הוא יחולל על חשבון אזרחי ישראל – הם ינועו אחריו ויזעקו אל מלכותו. אמור מעתה: הביביסטים החדשים".       

 הטור פורסם הבוקר בעיתון 'המבשר'