התיאבון הגדול של הבנקים לא יודע גבול

לאחר לחצים אדירים של נגיד בנק ישראל, הואילו בטובם חלק מהבנקים לתת ללקוחותיהם ריבית מגוחכת בנאים מגוחכים יותר על היתרה בחשבון העו"ש: לאומי, וואן זירו, טפחות וירושלים. במזרחי למשל - ייהנו מההטבה רק מי שיש להם עד 50 אלף שקל — בעו"ש, בפיקדונות ובניירות ערך. אם חלילה יש לכם בבנק קצת יותר, לא תוכלו ליהנות מריבית על היתרה בעו"ש.

המודל העסקי של הבנקים נשען על מה שמכונה מרווח פיננסי. זהו הפער בין הריבית שהבנקים משלמים ללקוחות על פיקדונות לבין הריבית הגבוהה שהם גובים מהלקוחות על אשראי — ההלוואות שהם מעניקים לציבור.

אז מה קרה למרווח האשראי כשהרבית עלתה במשק? הוא צמח מאוד והגדיל משמעותית את רווחי הבנקים במעמד צד אחד.

המרווח הזה סיפק לבנקים רווח נקי מצרפי של 6 מיליארד שקל ברבעון הראשון. כן 6 מיליארד שקל ב3 חודשים כלומר 2 מיליארד שקך בחודש!

מהיכן הרווח? אנחנו סיפקנו אותו הלקוחות, בדמות הכספים שהפקדנו בבנקים והם העבירו אותו בנינו לאלו שהיו צריכים.

ניתן היה לצפות כי לנוכח התרומה של הציבור לרווחי הבנקים, הם יהיו נדיבים יותר בתשלום על הכספים שהפקידו אצלם,  כולל על היתרות בעו"ש. אלא שזה לא קרה. הבנקים העדיפו לשמר את הרווח החזירי שלהם במקום להקטין אותו ולו במעט — ולחלק בימים האחרונים לציבור פירורי ריבית על היתרות בעו"ש.

מתן ריבית על היתרה בעו"ש ברמות שהבנקים מציעים לפתע אחרי לחצים אדירים שהופעלו עליהם, לרבות איומים שאם לא... יחוקקו חוקים נגדם בכנסת שיכריחו אותם לתת...הוא בבחינת מס שפתיים ולא יותר

הטבות שמציעים הבנקים בדמות הריבית על העו"ש, מסתכמות ברובן במאות שקלים בשנה ללקוח — לאור העובדה שהריביות המוצעות נמוכות בהרבה מריבית בנק ישראל ונקבעו תקרות לסכומים שיישאו ריבית. כשהחזרי המשכנתא השנתיים התייקרו בכ–1,000 שקל והריבית על ההלוואות והמינוס בעו"ש זינקו — זה לעג לרש.

הגיע הזמן להמציא בנק טכנולוגי שיאפשר לאלו שיש להם לתת כסף לאלו שאין להם באופן שהזקוקים לכסף ישלמו חצי מהרבית הבנקאית והנותנים יקבלו כפול מהרבית שהבנק נותן להם....

זאת התוצאה שתהיה אם יהיה אפשר רק לחבר ישירות בין הנותנים לאלו שצריכים ולהבטיח את ההחזר