דרעי, גפני, גולדקנופף אל תחליפו דיסקט / דעה

הדרישה של הציבור האמוני למשילות בבחירות האחרונות כוללת גם את הציבור החרדי הגדול שבחר במפלגות המרכיבות את הקואליציה של ממשלת השינוי האמיתית.

עד היום הסתפקנו לראות בפוליטיקה כלי חשוב במאבק להשגת שוויון בחלוקת המשאבים בחברה ועמידה על זכויותינו כסקטור וכיחידים. הפוליטיקה הינה בוודאי אמצעי משמעותי בהגנה על מה שחשוב לחינוך ילדינו ועל שמירת דרך ישראל סבא. אלה היו שני אתגרים מרכזיים בסדר היום של המגזר החרדי ויהיו דעות שונות אם וכמה השגנו עד היום. כמובן שהצרכים מרובים וב"ה מתפתחים, אך אנו כבר יודעים מה לעשות ואיך לעשות ואיפה לעשות.

במבט אחראי הצופה פני עתיד, מתוך הכרה של מערכת הבירוקרטיה הממשלתית. עלינו לעבור מפוליטיקה הממוקדת בתיווך, ולהפסיק להיות תלויים במנגנוני כוח מדינתיים המוחזקים בידי טיפוסים אמפטיים במקרה הטוב ואנטישמים במקרה הרע, להשתלב במערכת המשפיעה גם על דיוקנה של המדינה שאנו אזרחיה.

הדרך להשגת המטרה הזו עוברת בשילובם של אנ"ש המחזיקים בידע, רקע ותעודות מקצועיות המתאימות למשרות משמעותיות בשירות הציבורי. לא רק משרות מזכירות ופקידות מעוטת שכר וסטטוס המסדרות מקורב כזה או אחר, אלא במשרות העילית, הנשענות על הון מקצועי מפותח ומוערך.

אנו דורשים להיכנס אל ניהול גופי התפעול עצמם של המדינה: אל הפקידות המקצועית הגבוהה, סמנכלי"ם, להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות בוועדות מקצועיות חשובות, אל אתרי העבודה בשלל משרדי ממשלה. הסיבה לדבר אינה הרצון בכוח.

כוח ניתן להשיג אם בדרכים הפוליטיות המוכרות לנו. הסיבה היא הרצון בהשפעה בשירות הציבורי לאורך זמן, והצורך להביא את נקודת המבט החרדית אל מוקדי קבלת החלטות, כשלרוב דיוקן השותפים להם עשוי עור אחד – חילוני או דתי-לאומי. לשם כך אנו צריכים פוליטיקה אחרת, סקטוריאלית פחות, אסטרטגית יותר.

ולא רק בתפקידי העל, גם נציג קבלת קהל בכל משרד ממשלתי ומוניציפאלי, חייבים להיפרד מהגלותיות הזו כי לכל משרה חייבת להיות מוצמד תואר, אין כל בעיה מקצועית כי נציג קבלת קהל ישתלב ללא האמור.

צריך להבין: 'פוליטיקה' אינה מתחילה ונגמרת בפוליטיקאים, וניהול מדינה אינו מתחיל ונגמר במשרת שר או סגן שר עם לשכה מיומנת פחות או יותר במענה על צרכיה הציבור.

הפוליטיקה של ניהול המדינה כרוכה בשורה של תפקידי עומק המחליטים מקצועית על שלל נושאים הנוגעים לחיינו: קביעת כלי מדידה מדינתיים, מיתון או האצה של הליכים מנהליים, גיבוש אסטרטגיות ביחס לחברה ועוד.

על הכוח של השירות הציבורי יכולנו ללמוד מהפחד והאימה בה מחזיקים לא מעט פקידים ביחס לעתידה של המדינה נוכח הדמוגרפיה החרדית. הרגשות האלה נוכחים בהצעת תוכניות ובגיבוש סדר יום המונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות.

למדנו על המחיר המיתוגי של הכוח הזה בעיצומה של מגפת הקורונה כששליחינו זעקו מול גופי התקשורת המרכזית כי אין מבינים את החרדים.

עד אתמול היינו סמוכים בשירות הציבורי על שולחנם של אחרים או על שולחנם של מתווכים. אך בעשור האחרון אנחנו מחזיקים במאגר מקצועי איכותי ביותר של משפטנים מצוינים, כלכלנים רציניים, אנשי הנדסה מתוחכמים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים אחראים, נשים וגברים, המבקשים להביא את הונם המקצועי והמוסמך כיאות לביטוי.

הגיע הזמן להביא לביטוי ממשי ומשמעותי את המסה האיכותית הזאת ולחדש את השירות הציבורי, לגוון את סדר יומו המקצועי, לתת קול ומקום וקשב וייצוג יאות לציבור שלנו.

חרדים – לשירות הציבורי העילי: זאת המשימה החדשה העומדת לפנינו ולפניהם של שליחינו. גם החרדים מבקשים שותפות במשילות. חלון ההזדמנות שנפתח לפנינו עם ממשלת השינוי האמיתית הוא ממשי.

זהו צו השעה.