מי אשם ביוקר המחיה? ניתוח כלכלי

מי מרוויח באמת מיוקר המחיה? נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שופכים אור על החידה שמטרידה את הציבור הישראלי.

התמונה המתגלה מפתיעה: בעוד כל השחקנים בשרשרת האספקה מציגים ריסון, דווקא רשתות השיווק, המפגש האחרון עם הצרכן, מובילות זינוק דרמטי במחירים.

המספרים מספרים סיפור ברור: ב-2024, בזמן שהיצרנים העלו מחירים ב-1.7% בלבד, הצרכן הישראלי נדרש לשלם תוספת של 4.3% על מוצרי המזון בקופה - פער של פי 2.5. יתרה מזאת, מחירי חומרי הגלם המיובאים אפילו ירדו ב-0.7%, אך הצרכנים לא ראו זכר להוזלה במדפים.

במבט רחב יותר, שהובא בניתוחו הכלכלי המצוין של נתי טוקר מ'דה מרקר', התמונה מדאיגה אף יותר: מאז 2021 התייקר המזון ב-17.7%, בעוד המדד הכללי עלה ב-15.1% בלבד. המשמעות - ענף המזון מוביל את יוקר המחיה בישראל, עם התייקרות חדה בהרבה משאר המשק.

"התעשייה הישראלית הוכיחה שהיא גורם ממתן מחירים - דווקא בעת מלחמה", צוטט ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, במכתב חריף לשר האוצר. לדבריו, הנתונים מוכיחים את "איתנותה וחוסנה" של התעשייה המקומית.

מנגד, רשתות השיווק מתגוננות. "ניסיון להציג אותנו כאחראיות להעלאות המחירים הוא מגמתי", טוענת גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר. "הענף תחרותי מאוד, עם שחקנים רבים וחזקים". לדבריה, "הבנת המצב הכלכלי דורשת הסתכלות רחבה יותר משנה אחת".

אבל רשות התחרות כבר זיהתה את המגמה: במחקר שפורסם לאחרונה התגלה כי בעוד היבואנים ספגו ירידה ברווחיות בשנים 2019-2023, הרשתות דווקא הגדילו את חלקן ברווח הגולמי. הנתונים מחזקים את החשד שהפער בין המחיר בשער המפעל למחיר בקופה הולך ומתרחב.

בשורה התחתונה, בעוד כולם מפנים אצבע מאשימה זה לזה, הצרכן הישראלי משלם את המחיר - תרתי משמע. הנתונים החדשים מעלים שאלות נוקבות על מבנה שוק המזון בישראל, ובמיוחד על כוחן של רשתות השיווק בקביעת המחיר הסופי לצרכן.