וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל: הספד מר ב'החיד"א' על הגר"מ מאזוז זצ"ל

במלאת ה-30 להסתלקותו של מאור ישראל, עמוד התורה והיראה, מגדולי מנהיגי הדור אשר באור תורתו זכה להעמיד תלמידים הרבה הבקיאים בתורה בהלכה ובדקדוק מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר ניסים מאזוז זצוק"ל, התקיים אזכרה ועצרת התעוררות בבית הכנסת החיד"א בראשותו של הרב דוד שטרית שליט"א.

תוך זמן קצר בית הכנסת התמלא כך גם באולם הסמוך. לאחר תפילת ערבית הספידוהו מרנן ורבנן הרבנים הגאונים: הגאון ר' יעקב זר שליט"א אב"ד בד"ץ "חרדים" וראש כולל "משפטי עליון" ב"ב ומתלמידיו של ראש הישיבה זצ"ל, שהגיע ברגע האחרון עקב היעדרותו של הגאון רבי חיים רבי ר"י "עטרת חכמים" שנבצר ממנו להשתתף בעצרת, הגאון הגדול רבי צמח מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים" אחיו של ראש הישיבה זצ"ל.

יצויין כי מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל ביקר פעמים רבות בעיר ומסר שיעורים בהלכה ודברי חיזוק והתעוררות. גם במסגרת שיעורי תורה במוסדות החיד"א בשבוע שכולו תורה המתקיים מידי חול המועד הגיע ומסר שיעור בפני המוני המשתתפים.

הרבנים בדבריהם העלו קוים לדמותו הגדולה והענקית ומנגד ציינו את מידת הענוה הגדולה שהיתה בו, למרות שהיה ענק וגדול בתורה לערך שאי אפשר לתאר.

בדבריהם הביאו עובדות על מסכת חייו שמהם נלמד את שקידתו בתורה ומידותיו התרומיות.

הרב זצ"ל הנחיל את 'שיטת העיון התוניסאי' בלימוד הגמרא, הקפיד על ההברה הספרדית המדויקת של האותיות, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, ונהג להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. הרב נהג לעודד בקיאות בתנ"ך, והורה לתלמידים לכתוב חידושים מגיל צעיר. הוא שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת 'כסא רחמים', אך כיהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים.

שיעוריו של ראש הישיבה הפכו לשם דבר. בשיעוריו היה מרבה לשלב חידודי לשון וראשי תיבות, ואף התייחס לנושאים שעל סדר היום. במוצאי שבתות היה מוסר את שיעורו השבועי, ובכל שבוע הודפס העלון "בית נאמן" הרצוף בדברי תורתו המופץ בארץ ובחו"ל.

בשיחותיו בישיבה, תמיד היה הרב מזכיר את החובה להיות איש אמת, וביקש מהתלמידים לא להתחשב ב"מה יאמרו". כך פעל תמיד, כשהוא נצמד לאמת. פעם בא אחד מתלמידיו ואמר: "כבוד הרב, יש על הקו עשיר גדול, גביר מאמריקה, שמבקש לשאול שאלה". אולם באותה שעה היה הרב עסוק ועמד לצאת לתפילת מנחה, ולא נענה לו כלל. לא היה אצלו משוא פנים ולא התחשבות בכסף כלל.

את העצרת חתם חתנו, הגאון הרב ליאור כהן שליט"א ראש ישבת "מאור יוסף". בפתח דבריו סיפר שבאמת בטיוטת צוואתו של הרב זצ"ל, הרב הוסיף את המילים "כשם שנפרעים" וכו'. וכוונתו לדברי חז"ל שאסור להפליג ולהגזים יותר מדאי בשבחו של הנפטר. הרב זצ"ל דיבר איתנו בעבר על התופעה שספדנים מדברים ואינם מאמינים בעצמם למה שהם אומרים, ולכן ציווה שלא להספידו. לכן יש לומר רק דברים שניתן להתעורר וללמוד מהם עבורנו בבחינת "והחי יתן אל ליבו".

דבר מעניין היה בדרכו של הרב זצ"ל, והוא השילוב והמיזוג הייחודי שהיה בדמותו. "מידת ה'תפארת' עברה כחוט השני בדרכו של אבינו הגדול זצ"ל. היה בו שילוב מיוחד בין תכונות מנוגדות בתחומים רבים, והרב השכיל לאחד בין הניגודים בדמותו המיוחדת. 'תתן אמת ליעקב'.

הרב כהן סיפר: "בגיל שבע וחצי הרב התחיל להתבונן ולחשוב בדברי רבותינו, להבין את עומק כוונתם. הרב תמיד חזר ואמר שעצלות המחשבה היא העצלות הגרועה ביותר. הייתה לו דרישה עצמית מאוד גבוהה, ועד סוף ימיו היה בצלילות יוצאת דופן. מצד אחד, הוא היה מנצל את כל רגעיו בלי ביטול זמן, ומאידך גיסא כשהיה צריך להחיות לב שפלים ורוח נדכאים, היה יוצא מגדרו ומשקיע זמן רב כדי לסייע בכל מה שאפשר".

בסיום העצרת הקהל עמד על רגליו וערכו אשכבה לעילוי נשמתו של מרן ראש הישיבה זצ"ל.

את העצרת יזם והקים אחד מחשובי העיר בעל תפקיד חשוב וממקורביו של מרן ראש הישיבה זצ"ל במשך שנים רבות החפץ בעילום שמו.